9.1.2022
1. לקביעת מדיניות לשמירת שטחים פתוחים, מתקיים דיון בועדת הפנים והסביבה ב 11.1.2022 , אבקש את עזרתך להגן על העצים כחוק בקביעת מדיניות זו. (נשלח למספר ח"כ ולוועדה)
2. "שטחים פתוחים" בהובלת המשרד להגנת הסביבה, המתעלם בקביעות מפקודת היערות.
ולכן-קיים חשש שקביעת המדיניות-תוביל לכריתת עצים מיותרת, תוך התעלמות מהגדרות וממהות החוק.
תמונה 1 שימושי קרקע שטחים פתוחים דוח מצב הטבע 2010
3. הגנת העצים על פי חוק
פקודת היערות - כל העצים הבוגרים[1] מוגנים על פי חוק. קדימות לקביעת ערכיות העצים בסקר עצים.
חוק הגנים הלאומיים ושמורות הטבע- שמירת ערכי הטבע מהארץ ומחוצה לה, בכפוף לפקודת היערות.
חוק התכנון והבניה 83ג- לא יינתן אישור לשטח תוכנית בה מצויים עצים בוגרים, ללא אישור מוסד התכנון ולאחר שבוצע סקר עצים המקדים לתכנון.
4. אינטרסים זרים והתעלמות מהחוק.
המשרד להגנת הסביבה בוחר בעקביות להוביל כריתת עצים, תוך התעלמות מהחוק, והתעלמות מסמכות משרד החקלאות, (בתחום המחקר[2] ובהגנת העצים.) למשרד החקלאות הגופים למחקר והנדסת הצומח, ומחויבות להגנת העצים והצומח כחוק, ולכן בכוחם להגן על האינטרס הציבורי.
4.א. עצים "זרים " /עצים מקומיים- הגדרה זו לא קיימת בפקודת היערות ואינה סיבה לכריתת עצים.
4.ב. "עצים פולשים " – העצים (והצמחים) הפולשים והמזיקים נקבעים על ידי מ' החקלאות, וקיים הליך לכך בפקודת היערות. ולכן, כל החלטה שעץ הוא פולש ומזיק -ללא מחקר כמותי, ואישור משרד החקלאות , כמוה כהחלטה מוטת כריתה, פוגענית והרסנית לאקלים לציבור ולסביבה.
5. אקליפטוס המקור- לא עץ פולש [3]
לאור הובלת כריתת אקליפטוסים ע"י הגופים הכפופים למשרד להגנת הסביבה, נדרש להכיר את המידע הנ"ל :
5.א. משרד החקלאות מעולם לא הכיר באקליפטוס המקור כעץ פולש. [4] (תמונות 3-6)
ולמרות שדי בסיבה זו, בכדי שמשרד הגנת הסביבה יחדל מכרתנות האקליפטוסים, רצ"ב ממצאי מחקרים אחרונים:
5.ב. מחקר המדען הראשי על אקליפטוס המקור [5] מצא כבר בשלב הבניים, כי מין העץ אינו פולש בשום תנאי בישראל, אינו מקים מושבות ללא נטיעה, לא במקווה מים ולא בתנאים אחרים.
5.ג. מחקר, ד"ר ניר הר על אקליפטוס המקור אינו פוגע במינים מקומיים, ההפך הוא הנכון, קישור [6]
5.ד. מחקר ,ד"ר ניר הר: התבססות זרעי אקליפטוס רק בצמוד לגזע האם. קישור [7]
5.ה . עוד בקישור: אקליפטוס המקור -לא עץ פולש.
תמונה 2 - מכתב משרד החקלאות :
6. אמנת המגוון הביולוגי .
6.א אמנה בן לאומית- אינה גוברת על החוק הישראלי, ההפך הוא הנכון. החוק גובר על כל אמנה. ולכן אסור לבעלי אינטרסים לבטל חוק בעזרת אמנה בן לאומית. זה לא תפקיד האמנה.
6.ב השימוש שעושה המשרד הגנת הסביבה והגופים מטעמו באמנה זו, לצורך כריתת עצים, ובפרט כריתת אקליפטוסים, מעורר חשד , כי השתלטו על האמנה בארץ או בפורום הבן לאומי -סוחרי העץ [8]
6.ג. תרגום רשמי ומקורי של אמנת המגוון הביולוגי אינו עוסק במינים זרים או מקומיים. ואינו תואם את הסיבות לכרתנות המאפיינת את ניהול האמנה בישראל [9]
6.ד. דוח מצב הטבע 2010 (הדוח הראשון לניטור מגוון ביולוגי לאחר צרוף ישראל ל OECD )[10] מדווח על פקודת היערות ודיני סביבה
נוספים כבסיס לניטור המגוון הביולוגי . אולם מ2016 והילך, ניכר כי דוח המארג בוחר להתעלם מפקודת היערות.
6.ה. באחריות השרה להגנת הסביבה-לנהל את האמנה תוך שמירה על פקודת היערות וכל דיני הסביבה .
7. חשיבות הגנת העצים הבוגרים
הגנת עצים- אינטרס ראשון במעלה באיום האקלימי-למיתון התחממות, קיבוע פחמן, ייצור חמצן, שמירת פוריות האדמה, ומניעת סחף קרקע,, הרחקת המדבר, הגברת חלחול מי גשם , יצירת חסמי רוח, הגנת בעלי חיים ובעלי כנף , ניקוי האויר,
למרות חשיבות הייעור, וחשיבותם של העצים--הולך ופוחת חלקם בשימושי הקרקע בישראל [11] (12 )
וגרוע מכך, המשרד להגנת הסביבה והגופים "האמונים על שמירת הסביבה" חברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים , -בוחרים בכריתת עצים עודפת ולא מידתית. בתירוץ - " למען המגוון הביולוגי ". ללא כל הגדרה ומחקר המוכיח את נחיצות כריתת העצים , או את הגדרת המגוון הביולוגי עצמו – למענו נכרתים העצים.
העושר הביולוגי ובכלל זה הגנת העצים הבוגרים, ונטיעת עצים וייעור - הכרחי לשימור לעת משבר האקלים, ולא כריתת עצים.
כיוון שאין עוררין על כך שהגנת כלל העצים הבוגרים, נקבעה בפקודת היערות.
ובכדי שלא יהיה צל של ספק, או מקום לחדירת בעלי אינטרסים זרים-
הכרחי לקבוע ולהדגיש את הגנת העצים כחוק במסגרת מדיניות שטחים פתוחים.
ובכל מקרה, אין להשתמש בקביעת מדיניות זו בכדי לתעדף אמנה בן לאומית על פני החוק.
כל תיעדוף אמנה בן לאומית על פני החוק -כמוהו כתיעוד אינטרס זרים לאינטרס הציבורי והסביבתי.
תמונה 3 - דוח 2021- לשכה המרכזית לסטטיסטיקה
הערות [1] עץ בוגר, 2 מטר גובה ומעל 10 ס"מ קוטר גזע בגובה 130 ס"מ, פרט לעצים שהוחרגו על ידי שר החקלאות ( מיני שיטה) [2] סמכות המחקר בעצים-נזכר באמנת קק"ל 1961, אגפים להנדסת הצומח ומחקר -משרד החקלאות. [3] הגדרת עץ פולש: מקים מושבות מרוחקות על ידי הפצת זרעיו-ללא נטיעת אדם, פגיעה במינים מקומיים במקומות הפלישה [4] מצורף נספח א- משרד החקלאות מעולם לא הכיר באקליפטוס כעץ פולש. [5] מחקר המדען הראשי בוצע ע"י ד"ר עודד כהן -מכון שמיר- מסקנות הבניים נמסרו ,מוכיחות שהעץ אינו פולש. [6] ד"ר ניר הר חורשת הסרג'נטים תכנון הממשק לשימור המערכת האקולוגית ( 8.2020 ) [7] ד"ר ניר הר התבססות זרעי אקליפטוס בצמוד למים ותחת עצים בוגרים בלבד
מצגת https://www.slideshare.net/nirherr/ss-239294570 [8] נתיבי ישראל -חוקיי הגנת עצים בוגרים נמחקו בעזרת המשרד להגנת הסביבה, חל"ט ורט"ג. כריתת האקליפטוסים תחילה [9] אמנת המגוון הביולוגי 1995 – תרגום רשמי משרד המשפטים [10] דוח מצב הטבע 2010 , תמר אחירון -פרומקין, ישראל טאובר. [11] נספח ב - שימושי קרקע בשטחים פתוחים – דוח מצב הטבע 2010 ודוח לשכה המרכזית לסטטיסטיקה
12 הפחתת כמות העצים -בסתירה לחוק ותוך התעלמות מהחוק-( לא מתבצעת נטיעה חליפית כדרישת החוק ,וכריתת העצים חסרת תקדים, מיליון עצים כרותים בשלוש שנים). זאת "תודות" לניהול הגנת העצים בעייתי מ 2017 עד היום + ותודות למניפולציות לביטול החוק -מתקופת אורי אריאל(11.2018 ), חיזוק המניפולציות והקטנת הגנת העצים בהצעות חוק של -מפלגות השלטון היום ,- הצעת חוק יוראי להב הרצנו והצעת חוק אלון טל ותקנות יערות השר עודד פורר )
Comments