18.11.2021
אמרתי השבוע בועדת הפנים והסביבה של הכנסת. :
אי אפשר לדבר על משבר האקלים בלי לדבר על העצים !
בתחילה, השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג, הציגה את תוכניתה להתמודדות עם משבר האקלים.
והתעלמה מהעצים ותפקידם במשבר האקלים
זכות הדיבור בנושא העצים- רק בסוף הועידה:
הצגתי את מחדל - כריתת מיליון עצים בשלוש שנים
וכריתות עצים בעזרת מניפולציות על החוק (3)
חשבתי שאולי זנדברג תתעניין, אולי תזדעזע מהמידע- לא התעניינה.
סיפרתי על המיזם -עצים למען אקלים – להפחתת דרישת השוק למוצרים מעץ,
את הייעור נאלצתי להזכיר בחצי משפט , כי השרה הזדרזה לצאת מהוועדה .
הופתעתי מהיכולת להתעלם, השרה עסקה בפלאפון , וקמה ועזבה במהרה .
זאת בהתאמה להתעלמותה מהמידע שהועבר לה, לנציגיה ולמשרדה (משרדה אחראי לכריתת עצים רבים)
איך אפשר לזעוק משבר אקלים ?
בממשלה הנוכחית הוגשו כהר 4 הצעות חוק להחלשת הגנת העצים וכריתה בקלות (1)
(דברי בועדה להגנת הסביבה : https://youtu.be/vBR1AF7ahWs )
מה קרה לתמר זנדברג ?
ב 2014- ועדת הסביבה , היא נלחמה על העצים, ידעה את ערכם וחשיבותם לבריאות הציבור, לעיר
בכנסת הראשונה בה היתה חברה – נאבקה שלא יורידו את הגנת העצים בשטחי מגורים מ10 ל 20 ס"מ קוטר גזע .
והתריסה בפני פקיד יערות על הטיעון שלו : למען הפחתת הנטל הבירוקרטי.
יש לי שאלה. לְמה אתה קורא נטל בירוקרטי? לצורך לפנות לפקיד היערות, או לצורך להגן על העץ? כשאמרת "נטל בירוקרטי" משתמע שאנחנו לא רואים צורך להתחשב בעצים.
אולי אתם לא רואים, אבל אנחנו כן רואים צורך להתחשב בעצים."(זנדברג 2014 )
איזה אינטרס היא משרתת ?
השרה משווקת איום והפחדה ממשבר אקלים וגוררת את כולנו -להוצאות ענק,
ולעומת זאת היא יודעת ומשתפת פעולה עם הפגיעה המשמעותית באקלים בבריאות הציבור ובסביבה, ופגיעה בחוסן המדינה.
האם אנו עדים לדיל פוליטי הרסני בממשלה הנוכחית –הקרבת העצים ( והקרבת הציבור) למען הכיסא ?
שימוש בנוער למען אינטרסים כלליים.
נער בן 15 קרא נאום : אני חרד לעתידי ואני רוצה חוק אקלים. השרה התמוגגה ,
הוא חשף : את אמרת לנו לתמוך, עשינו את זה , אנחנו עומדים בצמתים כל יום שישי בשמש ....
לנו המבוגרים -ברור שאינטרסים כלכליים אדירים מצויים בתעשיית משבר האקלים למענה זועקת זנדברג
ורק כדי לקדם אינטרסים ולא מדיניות נבונה - משתמשים במצג איום ומשבר
את בני הנוער מעמידים בחזית דור שלם נתון באיום הפחדה קיומי
התעלמות מאחריות משרדה – אמרו הדוברים.
1. שרפות פסולת מתגברות ולא מטופלות – מייצרות את הזיהום והחום – כנמו מזג שווא בשרות משבר האקלים.
2. הררי פסולת לא מטופלת בארץ , אין מחזור ואין הפרדה.
3. משרדה המייעץ למשרד תכנון – הוא האשם במחדלים רבים.
השרה לא חשבה שהנושאים באחריותה צריכים להיות חלק מהתוכנית..
מי היא תמר זנדברג השרה ?
המבוגרים אומרים: "השלטון משחית" אבל היא רק כמה חודשים שרה להגנת הסביבה. .
בממשלה הנוכחית -קבוצת חברי כנסת הטוענים שהם סביבתיים/ירוקים - הם המובילים את כריתת העצים/ הפגיעה בחוק !
לאן נעלמה תמר זנדברג האחרת ? 29/07/2014 ועדת הפנים והסביבה, 2014 -דברי תמר זנדברג אחרת- זו שלא התמנתה לשרה:
"עצם הפנייה אליכם לקבלת האישור, במה היא מעכבת או מהווה נטל בירוקרטי?"
"זה תהליך שעד כמה שידוע לנו הוא לא תהליך מסורבל או מעוכב במיוחד. הוא פשוט שומר על אינטרס ציבורי, שגם אם אולי אותו בעל בית חושב שהעץ הוא ערך חשוב מאוד הוא עדיין חושב שהחדר לדירה שלו הוא ערך חשוב יותר, וזה מובן, אבל יש אינטרס ציבורי מנגד שצריך לאזן אותו.
ואז נשאלת השאלה – תיכף נתייחס לעצם העניין, האם העץ ראוי להגנה או לא – אבל אני רוצה שתתמקד בנטל הבירוקרטי, שתתאר לנו כמה זה מוסיף. נניח שאנחנו בכל זאת חושבים שלמען האינטרס הציבורי צריך להוסיף עוד את השלב הזה. השלב הזה מבחינה בירוקרטית, איזה עול הוא מטיל? במה זה כרוך? בכמה זמן? בכמה אישורים זה כרוך? סבר את אוזנינו במה דברים אמורים מבחינת הנטל"
------------
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. קודם כול אני רוצה, בהמשך לחלק מן הדברים שאמרה עו"ד אריאב וגם לדברים שנאמרו כאן על-ידי התאחדות הקבלנים, לחזור ולומר שלא רק שלעצים יש תועלת עצומה מבחינה סביבתית, בריאותית והיום אנחנו יודעים שגם אורבנית – אנחנו מדברים בעיקר על עצים שהם במרקם הבנוי. ישראל ידועה בטבע העירוני המפותח שלה, כלומר כאן אנחנו לא מגנים על יערות הגשם, למרות שגם זה חשוב, אלא על עצים שנמצאים במרחב הבנוי והם החמצן והנוי והפנאי של כולנו. אפרופו עלות, אני רוצה להוסיף נתון. אני רוצה להפנות את תשומת לב הוועדה לכתבה שהתפרסמה השבוע בעיתון "הארץ", שמצטטת את אותו מחקר שציינת, לפיו לא רק שהעצים מפחיתים זיהום אוויר בשיעור של 17.4 מיליון טון, אלא יש לזה גם חיסכון בעלות שנאמדת ב-6.8 מיליארד דולר בשנה בארצות-הברית. כלומר, יש גם תועלת כלכלית מהחיסכון בתחום בריאות הציבור, בסביבה, בנוי, בנוף וכולי. אני גם מצטרפת לדברים שנאמרו, שהגנה על העצים לא נוגדת פיתוח. ההיפך הוא הנכון. במסגרת פיתוח בר-קיימא אנחנו בהחלט מבקשים לא רק לשמור על האיזון – ולא נכון שכביכול הטבע הוא חסם בפני הפיתוח – אלא לשלב את העצים ואת ההגנה, במיוחד על הטבע העירוני וגם על השטחים הפתוחים יותר, כמו חורשות וכולי, בתוך הפיתוח על מנת שאותם מגורים, שאנחנו כל-כך רוצים להגדיל את היקפם, יהיו מגורים בני-קיימא, שבני אדם יוכלו לנשום בהם, יוכלו לראות בהם עץ ויוכלו ליהנות מאותן תועלות כאשר הם גרים באותן יחידות דיור שאנחנו מוסיפים במסגרת הבנייה. "אני מצטרפת גם לדברים, אני חייבת לומר מניסיוני, גם כאן בוועדה וגם כחברת מועצה לשעבר, לצערי, יסלח לי אדוני פקיד היערות הראשי, ההתרשמות שלי היא שההגנה שלכם, גם במצב הקיים ללא התיקון הזה, לא מספקת. גם מבחינת מספר הבקשות שנדחות וגם מבחינת השיקולים שנלקחים כאן בחשבון. שמעתי בדאגה את דבריך, שכביכול ההתפלפלות האם זה עץ בן 12 שנה או 20 שנה והאם קוטרו 15 סנטימטר, 19 סנטימטר או 25 סנטימטר או חצי מטר היא כשלעצמה מהווה שיקול האם לכרות את העץ או לא. הייתי מצפה להסתכל קודם כול על הערך ועל התועלת, בכפוף לעקרונות שציינו כרגע, ורק אחר-כך להתייחס לשאלות הטכניות של קוטר העץ וכולי.
העובדה שהחוק כיום מאפשר איזה כלל אצבע שנוגע להיקף, לקוטר וכולי היא רק שיקול מנחה ולא צריכה להיות שיקול הסף בנוגע לשיקולי הכריתה." "בוודאי ובוודאי אני מאוד-מאוד מודאגת גם מהפחתת שיקול הדעת, למרות שלא התרשמנו בכלל מדבריך כשהצגת את חוק בתחילה שזה מהווה איזשהו חסם או איזשהו עיכוב, לא בירוקרטי, לא מבחינת הזמנים וגם לא כלכלי. העובדה שהעלות הכלכלית בסופו של יום מוטלת על מישהו – אתה יודע, גם עלות המיגון מוטלת על מישהו, דבר שכולנו רואים שצריך אותו כרגע, וגם עלות הפיתוח האחר מוטלת על מישהו, וזה בלי שמדובר על אינטרס ציבורי.
כלומר, על מנת למגן את ביתו ומשפחתו של אדם שבונה יחידת דיור אנחנו מטילים עליו את העלות, שזה דבר נכון מאוד כי תפקיד המדינה להגן על אזרחיה גם אם הם היו רוצים אולי להתפרק מהחובה הזו."
"במקרה הזה מדובר על אינטרס ציבורי מן המעלה הראשונה. זה אחרי שאנחנו כבר עדים רק בחודשים האחרונים להקלה שכבר קרתה במסגרת תיקון מספר 101, שזה היה בשלב התכנון." "אני רואה בדאגה רבה גם את האפשרות להפחתת שיקול הדעת וגם את האפשרות לפטור מנטיעה חלופית.
נניח שכבר התרשמנו שאין ברירה וחייבים לכרות את העץ הזה או אין בו תועלת, מדוע לא בכל זאת נחייב נטיעה חלופית לטובת הציבור גם אם יעמדו כאן השיקולים שציינת?
נטיעה חלופית זה רק לתועלת הציבור. אין סיבה לא לאפשר את זה, ואם כולנו יכולים להרוויח עוד עצים אז מה טוב. לסיכום, אנחנו כבר הקלנו באפשרויות הכריתה רק לפני כמה חודשים במסגרת תיקון מספר 101 לחוק התכנון והבנייה. אני מאוד מציעה כרגע לעצור כאן, לראות מה ההשלכות של התיקון שכבר נעשה, של ההקלות שכבר נעשו.
אני מבינה שקבינט הדיור תוקף אותנו מכל מיני מקומות. כרגע מתנהל הדיון על מע"מ אפס, היום אנחנו מאשרים את חוק הותמ"ל. קבינט הדיור באמת מתקיף אותנו בזרועות תמנון מכל מיני כיוונים, במובן המטפורי והפוליטי כמובן, לא במובן הישיר, וגם כך מפר הרבה מאוד איזונים ובלמים.
אני חושבת שעל מנת להציל את האיזונים והבלמים המעטים שעוד נותרו לא כדאי שאנחנו נאשר את זה כרגע אלא נמתין תקופה, שנה, שנתיים, אינני יודעת כמה, נראה מה ההשפעות של ההקלות שכבר אושרו והאם יש בהן השפעות לרעה ואחר-כך נדון בשנית. תודה."
זו היתה תמר זנדברג אחרת – היא לא התמנתה להיות השרה להגנת הסביבה
Comments