אוסי בנימין

התנגדות לצו יערות-פטור מרישיון כריתה לעצי דקל, עצי פיקוס, עצי מטע ועוד

התנגדות -צו יערות (פטור מרישיון) התשפ"א - 2021

שר החקלאות עודד פורר אוגוסט 2021. מבטל חובת רישיונות כריתה, לעצים משמעותיים.

הוגשה התנגדות מפורטת -בצרוף 4 קבצים :מסרים אישיים, טיעונים וערכים של 1744 א.נשים

פקודת היערות מתירה לשר לבטל רישיונות כריתה רק בהעדר צורך ציבורי (עצים שהגנתם חסרת ערך לציבור).

"הצורך הציבורי " השתקף היטב בעוצמת ההתנגדות שהיגשנו :לא לביטול חובת רישיון כריתה לעצי דקל, עצי פיקוס, עצי מטע ועוד

עדכונים :

עדכון 5.10.2021 התקבל מכתב מפקיד יערות ממשלתי ארז ברקאי בקישור זה , בו הוא חוזר באדישות על עיקרי צו היערות- ומתעלם מההתנגדויות והטיעונים שנשלחו אליו על ידי אלפי אנשים , לא ברור מה מטרת המכתב, מה הסטטוס של צו היערות, (נשלח ברור)

עדכון 22.9.2021 - דוח RIA-הוצמד לפרסום צו היערות , קובץ זה רלוונטי רק באופן חלקי. ואילו והמסמכים החשובים הוסתרו /מוסתרים:

א. פרוטוקולים מהדיונונים-הועדה המייעצת 2018

ב . תוכנית משרדית להפחתת הנטל הרגולטורי 11/2018 (9)

2.9.2021

התנגדות לצו יערות -ביטול חובת רישיון כריתה.

המתנגדים: אוסי בנימין-צבא הגנה לעצים & עצים הם תושבים תל אביב יפו

1744 א.נשים הצטרפו וכתבו מסרים אישיים

תנועת אומ"ץ

תנועת האופניים תל אביב יפו

ישראל גלון

ועוד

1744 א.נשים הציגו לשר החקלאות פורר את ערכם של עצי הדקל, עצי הפיקוס, עצי המטע , עצי העיר ועצי שטחים פתוחים, וכן את ערכם חשיבותם של כל העצים , והצורך להגן עליהם .

1744 א.נשים מכל הארץ -ביטאו התנגדות ברורה נגד ביטול חובת רישיון כריתה.(צו יערות)

קישור : אלפי א.נשים כתבו נגד ביטול חובת רישיון כריתה לעצי הדקל, הפיקוסים, עצי צל ומטע

עיקרי ההתנגדות:

1. "מטרת התקנה: שר החקלאות ופיתוח הכפר מוסמך מכוח פקודת היערות להכריז בצו על סוגי מקרים שבהם כריתת עץ בוגר או העתקתו אינן טעונות רישיון וזאת, בהיעדר צורך ציבורי בקבלת רישיון."

1.א. . בקבצים המצורפים הוכחנו והובהר היטב-הצורך הציבורי ולכן טענת "היעדר ערך ציבורי" למען ביטול רישיונות כריתה-נדחית על הסף.

1.ב. פקודת היערות לסעיף זה "צורך ציבורי-לרבות חשיבות נופית, סביבתית, אקולוגית והיסטורית"[2]

לא הבהיר שר החקלאות - היכן ההוכחה בצו היערות להעדר צורך ציבורי ?

1.ג "הוועדה המייעצת התכנסה במהלך שנת 2018 ופירשה בדיוניה את המונח "צורך ציבורי" מתוך ראייה אקולוגית, לפיה יש לבער מינים זרים של עצים המזיקים לקיום מינים מקומיים אחרים ומפריעים להתפתחות מערכות אקולוגיות בישראל."

1.ד. "פירוש" הועדה חריג ומבטל את סעיף החוק-לא רשאית הועדה לבטל סעיף חוק.

1. ה .פירוש חריג זה מעניק במתנה עצי ענק לכורתי עצים,

1.ו הפרוטוקולים של דיוני הועדה מוסתרים מהציבור, ראוי שיהיו גלויים ומוצמדים לצו היערות לעיון הציבור- בכדי למנוע הונאת הציבור והונאת מקבלי ההחלטות..

1.ו. הביטוי לצורך הציבורי להגן על העצים-ניכר במאבקם של עשרות אלפי אזרחים בכל הארץ כל העת.

מנגד- לא נראה אף לא מאבק אחד למען כריתת עצים בתירוץ " אקולוגי " או בטיעון שהעצים חסרי ערך.

לכן-הוועדה המייעצת חוטאת לתפקידה -משתמשת בשם הציבור לשווא ומבקשת להגביר כריתת עצים בקלות מסיבה לא ידועה.

2. המשמעות:

ביטול חובת רישיון כריתה לעצים בוגרים משמעותיים לסביבתם - לא קרה בעבר !

ראוי להבין את המשמעות :העצים אינם מוגנים עוד ע"י פקודת היערות, חוק תכנון ובניה וחוק שמורות הטבע.

לא נדרש עוד לבחון את העץ לפני כריתה לפי "מצבו, גילו, נדירותו, מידותיו, מיקומו וערכו הנופי, הסביבתי, האקולוגי וההיסטורי" (פקודת היערות)
עצים בני עשרות שנים, יכרתו ללא ברור ערכם לאדם, לבע"ח לבעלי כנף, למקום.
לא נדרשת הסכמת רוב דיירים לכריתה.
אין בקרה, אין רישום אין עדות - עצים יכרתו ולא נדע למה .
לא יערכו סקרי עצים, מוסד התכנון לא ישקול כלל את הגנתם במסגרת מכלול השיקולים התכנוניים,
לא יחושב ערך חליפי, לא יינטעו עצים כפיצוי נופי. ( כספי ציבור )
לא נדרשת כל סיבה לכריתה.
לא ניתן להגיש ערר ולהגן על העצים.
כל סוגי עצי הדקל התמרים הוושינגטוניות ועוד, ייעלמו במהרה מחצרות הבניינים.
כל סוגי עצי הפיקוס רחבי הצל-ייעלמו מהשטחים הפתוחים(כל מקום פרט ללב הערים)
עשרות אלפי עצי מטע יכרתו ללא בקרה, לעיתים למען בניה או למען מכירת העץ ויותירו אדמה חשופה. לא תיבחן העתקה או שימור מטעים או פיצוי החקלאי בשום מצב.

מדוע מבקש השר לפגוע כך במלאי העצים?

מדוע מבקש השר לפגוע בציבור?

הערך הנשגב לא מוסבר בצו היערות נשוא התנגדות זו.

3. סחורה קלה להשגה.

עצים גדולים בני עשרות שנים-הפכו במחטף לסחורה .

מישהו החליט להעניק מאות מיליוני ₪ במתנה לכורתי וסוחרי העץ ,

ואף תורם לכלכלה שחורה -לסחר בעץ ללא תעוד

כל זאת בטענות מוזרות וחסרות היגיון , המטרה לחסוך לציבור כמה שקלים , נטל עבודת פקידי יערות.

בחישוב המוזר שערכו למען הרגולציה שכחו לחשב מנגד את ערכי העצים . וגם את הערך החלופי

כסף זה חוזר לציבור אם העץ מוגן בחוק ויש רישיון כריתה

4.הסתרה:

נכתב בצו יערות : "המלצות הוועדה המייעצת הוגשו לשר החקלאות ופיתוח הכפר בחודש דצמבר 2018 "

ההמלצות לא מוכרות לציבור, ולא פורסמו .

מדוע פרוטוקול הוועדה 12.2018 - אינו מוצמד לצו היערות המבקש להתיר כריתה משמעותית זו?

מדוע הדיון לא שקוף לציבור?

5. טענת הצו : ביטול חובת רישיון כריתה לעצי הדקל:

"עצי דקל הגדלים בחצר פרטית הם בעלי ערך סביבתי נמוך יותר מעצים דו-פסיגיים. תרומתם למרחב העירוני ברמה הסביבתית והאקולוגית שולית עד זניחה: הם אינם תורמים צל, אינם תורמים להפחתת תופעת אי-החום העירוני ותרומתם במניעת רעשים, רוחות והסתרת חזיתות מבנים נמוכה ביותר, ומכאן שהם בעלי חשיבות נופית, סביבתית, ואקולוגית נמוכה מאוד. על כן, מוצע לפטור עצים אלו מהצורך ברישיון כריתה (למעט עץ דקל מסוג דום מצרי שהוכרז כערך טבע מוגן)"

5.א . מתעלם צו היערות מ"ערך היסטורי " הנזכר בפקודת היערות. מתעלם במגמתיות ולמען התרת כריתה.

5.ב. כיצד אומר השר/ פקיד יערות שעצי הדקל בעלי ערך נמוך ?

הדקלים עצי היהדות התרבות והמורשת, עצי הערים העתיקות ועצי ראשית הציונות.
לולב- מארבעת המינים בחג הסוכות- לולב-ענף דקל למצוות נטילת לולב .
"צאו ההר והביאו עלי זית ועלי עץ שמן ועלי הדס ועלי תמרים ועלי עץ עבת לעשת סכת ככתוב"[3] ענפי הדקלים -משמשים כסכך לסוכה.
התמר אחד משבעת המינים .
מראשית הציונות והתיישבות בארץ ישראל חוגגים הבאת הביכורים (שבעת המינים) בבתי הספר בגנים, בקיבוצים בכפרים ובישובים . ומעטרים בענפי תמר את התוצרת החקלאית.
"צדיק כתמר יפרח".[4].
בעיטורים של בתי כנסת קדומים חוזר מוטיב עצי התמר.
תמרים ואשכולות במטבעות עתיקים, שמעון החשמונאי וגם בר כוכבא הטביעו תמר על מטבע.[5]

מיני דקלים הובאו ואוקלמו בישראל , ניטעו כעצי תרבות ונוי הגדלים בסוגי קרקע שונים. השייכות המקומית והתרבותית לעצי הדקל גם בדת המוסלמית והנוצרית המתקיימות בארץ.
שלושה עצי דקל בסמלה של העיר טבריה .
עצי דקל ברישומי ערים עתיקות ובצילומים מראשית ההתיישבות. "עצי וושינגטוניה וותיקים נטועים במושבות הוותיקות בחיפה, יפו, תל-אביב, הסביר ביותר הוא כי הובאו לארץ על ידי הטמפלרים שהביאו עמם לארץ מינים רבים של צמחי נוי עמידים ליובש"
עצי הדקל חסר ערך אקולוגי? "הוושינגטוניה בית למינים רבים של חרקים ניזונים מאבקת הפרחים, הפירות, והגזע הרך; גם בארץ יש בעלי חיים רבים שאוכלים את פרי הוושינגטוניה ומקננים בין העלים" [6]
העץ כנראה יעמוד היטב במשבר האקלים, עמיד למליחות יובש ורסס ים ונטעו בערי החוף.

בתמונה: טבריה 1800.

5.ג אין ספק שעצי הדקל קשורים בעבותות למקום להיסטוריה וליהדות,

בעלי ערך נופי סביבתי אקולוגי והיסטורי ,

נטועים בחצרות, במינימום קרקע , וצמרתם היא יער עירוני במיטבו.

חובה להגן על העצים ברישיון כריתה. הציבור רואה בכך צורך ציבורי

5. ד אין ספק שהוועדה המייעצת, השר ופקיד היערות פועלים למען אינטרסים הזרים לאינטרס הציבורי הכתוב בפקודת היערות,

(אם למען כורתי וסוחרי העץ/ריבוי כריתה קלה /פגיעה במלאי העצים/ פוגעים בציבור פגיעה קשה –פועלים במגמתיות.)

5. ה האמירה חסרת השחר " חסרי ערך נופי סביבתי אקולוגי" התבססה ע"י פקיד יערות ממשלתי ארז ברקאי בטיעוני החלטות להשגה .[7] כהכנה לביטול הרישיון בתקנה זו בידיעה מלאה שהוסתרה מהציבור.

פעולה זו נגד הציבור למען כורתי העצים/ הקלה בכריתת עצים / כל סיבה אחרת - צריכה להיבחן על ידי מבקר המדינה.

6. טענת צו יערות: פטור מרישיון-במטע חקלאי

"במטע חקלאי העצים ניטעים על מנת לגדל ולשווק תוצרת חקלאית ומשכך אין מקום להגן עליהם מפני כריתה. מטעים חקלאיים ניטעים מטעמים עסקיים וכלכליים במטרה לייצר תוצרת חקלאית לשיווק מסחרי, ומשכך אין בהכרח אינטרס ציבורי רחב במניעת כריתתם"

התנגדות:

6.א מטרת פטור מרישיון: "לחסך כסף לציבור", לכאורה -להפחית "נטל כלכלי" עלות בדיקת הבקשה ,לחקלאי עשרות שח בלבד, החלפת מטע מתרחשת כל כמה שנים. הנטל הכלכלי -זניח.

6.ב מנגד עומד הצורך הציבורי למניעת כריתה מיותרת, להגנת האקלים והסביבה – ולמנהל תקין.

6.ג -רישיונות כריתה לעצי מטע - הם רישיונות ענק לאלפי או עשרות אלפי עצים.

אם בקשת כריתת מטע -לצורך החלפת מטע - תקבל המבקש רישיון/אישור מהיר כרגיל וכמו היום,

אולם למדנו שלעיתים המטע הוא נדל"ני , וכריתת העצים צריכה להיבחן כדי לא להותיר אדמה חשופה זמן רב.

6.ד כמות כה גדולה של עצים- ראויה לבדיקת פקיד היערות. ולא לכריתה ללא כל בקרה.

6.ה ההתחממות והמדבור - יתכן שיובילו בקרוב למתן פיצוי לחקלאי וקרקע חליפית, ושימור מטעי עצים .

6.ו באחרית הימים - עצי מטע ימסרו לנטיעה בקרבת מקום.

6.ז מטעים וותיקים, עצים גדולים ראויים לשיקול דעת נוסף. וראויים להשגת הציבור אם נדרש.

6.ח מטעים החקלאיים זוכים לסבסוד מים מהמדינה ומשפיעים על האקלים על הנוף, הסביבה וקשר למורשת.

7. טענת צו יערות ביטול רישיון כריתה פיקוסים ועוד- עצים פולשים :

חשוב להכיר את ההגדרה:

שני תנאים נדרשים כדי להגדיר עץ כפולש:

א. עץ המקים מושבות מרוחקות ללא נטיעה

ב. עץ הפוגע במינים מקומיים.

שני עקרונות אלה אינם מוכחים ואינם שקופים בכריתות נרחבות המתבצעות בארץ בטיעוני עצים פולשים.

7.א . אף אחד לא טורח לומר באילו מינים פוגעים למשל -האקליפטוסים ( פקיד יערות ממשלתי התיר לכרות המונים מהם -לאנשי רשות הטבע והגנים.- ואילו הם, רט"ג, מייעצים לכרות אקליפטוסים-לגורמים נוספים כמו נתיבי ישראל. מחוץ לשמורות הטבע - זאת תחת עינו העצומה לרווחה של אגף יער ואילנות. )

7.ב כנ"ל לגבי הפיקוסים שמתירים את כריתתם - ללא רישיון כריתה, ללא דיון וללא סיבה

בצו יערות זה, אובדן עצים רחבי צל ומשמעותיים לסביבתם.

7. ג . טענות צו היערות : "מיני עצים פולשים הגורמים לפגיעה במערכות אקולוגיות טבעיות ובתפקודיהן. קיומם של מיני עצים פולשים בשטחים הסמוכים למערכות טבעיות מקל על הפצתם המתמשכת במערכות הטבעיות, ומחמיר את הפגיעה בהן. החרגת מיני העצים הפולשים מחובת רישיון כריתה מקלה על הטיפול בהם, ועל צמצום השפעתם על המערכות הטבעיות. המשרד להגנת הסביבה, הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר עוסקים מזה תקופה בגיבוש רשימה של מינים פולשים שאינם מומלצים לגינון בישראל. חלק מרשימה זו, בא לידי ביטוי גם בצו המוצע, תוך ראיית מכלול השיקולים שיש להפעיל במתן פטור מרישיון" .

בתמונה - מתוך צו היערות כריתת הפיקוסים ללא רישיון כריתה בכל מקום בשטחים הפתוחים

7.ד. עצי הפיקוס האדירים המעניקים פינות חמד וצל ייעלמו מהנוף- למען אינטרסים זרים לאינטרס הציבורי .

הציבור רואה צורך ציבורי בהגנתם. אין לבטל את רישיונות הכריתה.

7. ה טעתה הועדה שקבעה כי "שיקול אקולוגי" מבטל את "צורך ציבורי" ככתוב בחוק

טעתה הועדה שטענה שצורך ציבורי הוא כריתה למען טיעון אקולוגי –

הציבור בכל הארץ זועם על כריתות ללא סיבה מוכחת, ויוצא נגד ודף טענות לא מוצדקות שעצים הם מזיקים,

בינן לבין טובת הסביבה וטובת הציבור אין דבר וחצי דבר.

7.ו פער עצום קיים בין החלטת הוועדה פטור מרישיון-ל 6 מיני עצי שיטה ב2014,

לבין ההחלטה הפוגענית בצו יערות זה , ערכי הפיקוס כה גדולים בשטחים הפתוחים -לציבור לסביבה ולבעלי החיים-

כיצד מעיזה הועדה להציע אותם לכורתי העצים ללא כול בקרה ?

מדינה מדברית וההתחממות גוברת. החלטה תמוהה.

עצים בני עשרות שנים לא ראויים לבחינה של פקיד יערות ?

7.ז פלישת עצי הפיקוס - מתוך ספר הצמחים הפולשים 2019 (8)

תמונה - מצב הפלישה פיקוס השדרות

תמונה - פגיעה במינים מקומיים -פיקוס השדרות

טיעוני הפלישה וטיעוני הפגיעה במינים מקומיים - תמוהים ולא מוכיחים כל בעיה.

אין מדובר על מושבות של עצי פיקוס ואין מדובר על פגיעה במינים מקומיים

אז מה קורה כאן? למה להתיר את כריתת העצים.?

באופן רציונלי ברור לנו -כל לטאה נדירה או שרך בעל 3 עלים- שאולי יצוץ כאן , להם העץ לא יפריע, להם יש שטח צחיח ונרחב.

ומה זה לעומת היתרונות שמספק העץ לכל המינים האחרים ? חלחול מי הגשם, יציבות הקרקע , דחיקת המדבר , לציפורים וגם לבני האדם. פיסת צל הכרחית לאדם ולסביבה.

7.ח . תורת הצמחים פולשים הנ"ל – כתובה בספר ואינה מוכחת, הטיעון העיקרי : העצים עושים צל ולכן יפגעו במינים מקומיים,

טיעון לא מבוסס, חסר היגיון. (תלך הלטאה הנדירה רחוק מהפיקוס.)

אין לפגוע בהגנת עצים הללו . אין לבטל את חובת רישיון הכריתה.

לא בשמורות הטבע לא בשטחים הפותחים .

7.ט. הועדה המייעצת ראויה לכל גנאי על החלטה זו

אם עץ ספציפי מזיק- הוא יאותר ואולי ייכרת- אך רוב העצים לא מזיקים לאף אחד

. כל הטיעון וכל הנושא נועד להקל על כריתות עצים וראוי לכל גנאי שכך מנהלים משאב כה חשוב בישראל.

פקיד יערות ממשלתי משתף פעולה עם כריתות נרחבות ללא צורך ואנו נשלם את המחיר .

העצים הללו חשובים לחוסן של ישראל במשבר האקלים.

8. טענת הצו -פטור מרשיון כריתה אילניתה בלוטית

ביטול חובת רישיון כריתה– בכל מקום

בתמונה: אילניתה - מצב פלישה בישראל (מתוך ספר צמחים פולשים2019)

התנגדות –

8.א . אילניתה עץ עירוני מרשים בגובה רב משופעי צל. במקומות רבים אין כל סיבה לכריתה

בספר הצמחים הפולשים 2010 – אילניתה בלוטית אינה מוזכרת כלל.

העץ בכל המרחב העירוני אינו פולש ואינו מזיק – ואין להיתמם. – ואסור להתיר כריתה ללא רישיון.

בתמונה[8] : כיצד פוגעת האילנית במינים מקומיים -

האם זה רלוונטי בכלל לעצי העיר ? כמובן שלא.

העדר צל ופגיעה באקלים העירוני - משמעותית - ואסור שתתבצע ללא רישיון כריתה.

9. ביטול חובת הרישיון כריתה למען "חיסכון " לציבור - חוסר הבנת ערכי העץ וחוסר הבנת החוק.

יש לומר את האמת - 34 ₪בלבד. זו עלות בדיקת הבקשה ( בדוחות הרגולציה 11.2018 )

מה בדיוק חוסכים לציבור ?

ומדוע מונעים מהציבור את ערך העץ החליפי ? (40.000 ₪ ערך חליפי לעץ ברוחב גזע 50 ס"מ) .

ביטול הרישיון מונע את הפיצוי הנופי והערך הגבוה של העץ. - על פי החוק יש לתרגם את ערך העץ - לערך הנטיעה החליפית.

מסתבר שכל מטרת צו היערות זה - למנוע את הפיצוי הנופי מהציבור. כלומר לבטל את סעיף החוק

למען אינטרסים זרים לאינטרס הציבורי.

9. ביטול חובת רישיון כריתה לעצים משמעותיים- הוא חריג ביותר ולא קרה בעבר. ומאפיין את אגף יער ואילנות בניהולו הנוכחי.

המדיניות המגמתית-הביאה אותנו להכפלת הכריתות תוך שנה...

140,000 עצים בשנת 2018 - לעומת 280,000 עצים בשנת 2020 .

בשנה הנוכחית הכפלנו שוב את כמות הכריתות .

צו יערות זה לביטול חובת רישיון- נועד לביטול המעקב וצמצום הספירה . ביטול התעוד משמעו הגברת הכריתה בהסתרה.

. מונעת את בדיקת ערך העץ ביחס למקום . ופוגעת בציבור ובאקלים המקומי.

10. ניהול מגמתי ובעייתי לא על פי מהות החוק ונגד הציבור ונגד הסביבה.

1. צו אילנות מוגנים - היה בתוקף בין 1997 ל 2017 (עשרות אילנות מוגנים)

צו האילנות לא חודש בגלל אותה ועדה מייעצת ואותו פקיד יערות ממשלתי.

ראוי לכל גנאי ניהול האגף, פקיד יערות ממשלתי, והועדה המייעצת הנוכחית שביטלו את חידוש צו אילנות מוגנים וחתרו למצב הנוכחי בו עצים רבים ומשמעותיים אמורים להיכרת ללא רישיון כריתה.

את רוח החוק ואת הוראות הפקודה ראוי שיקראו בקפידה .

פגיעה זו בהגנת העצים – היא חלק מהמדיניות והשיטה המופעלת באגף יער ואילנות במהלך ארבע מערכות בחירות -בעיקר מסוף 2018.

מדיניות הפוגעת באקלים, בציבור, בקופת המדינה ובמנהל תקין.

11. הטעיה במסמכים הנלווים לצו היערות:

דוח RIA מוצמד להצעת החוק אינו רלוונטי לעצים בהצעה הנוכחית

לא הוצמד להצעת החוק : פרוטוקולים הועדה המייעצת לביטול חובת רישיונות כריתה -2018 , 2014

לא הוצמד להצעת החוק: דוח הרגולציה לרשיונות כריתה -נובמבר 2018 , דוח זה מבהיר את החישוב הכלכלי.

דוח זה ממליץ לכרות את עצי הדקל ללא רישיון כריתה כאמור בצו יערות.

דו"ח RIA אינו מתייחס לעצים בטיוטת ההצעה לפטור מרישיונות כריתה:

עצי הדקל – לא מוזכרים בדוח RIA

דוח RIA מינים פולשים –כולל רק מעט סוגי עצי שיטה (פטור מרישיון לפי דוח הועדה ב2014 )

עצי הפיקוס לא מוזכרים בדוח RIA עצי פיקוס משמעותיים מבחינות רבות. "פולשנותם" לא פעם -זניחה ביחס לערכם לציבור.

דרך החישוב בדוח RIA

דוח הרגולציה המשרדי מ נובמבר 2018 , היה צריך להיות מוצמד לצו היערות זה למען הבהרת החישוב הכלכלי .

- פקיד היערות " שכח" מה ערך העץ ושכח את סעיף החוק ערך חליפי (כסף או נטיעה לפי ערך כספי )

מטרתו רק להפחית עלויות של בדיקת בקשות הרישיון. מקסימום 30 ש"ח לעץ. (לפי דוח RIA ודוח הרגולציה )

אילו היה מציב את הנתונים של דוחות הרגולציה מול ערכי העצים בערך חליפי - היתה מתבהרת היטב הפגיעה בציבור.

ערך חליפי - קבוע בחוק. ערך חליפי הוא ערך כלכלי , אלפי עד מאות אלפי ש"ח לכול עץ-

מדוע לא בוצע החישוב של ערך העץ- ( כספי ציבור ) העץ מול חיסכון של 30 ש"ח בדיקת בקשת רשיון כריתה .

מסתמן עד כה שהממשלה הנוכחית באה להשלים את המלאכה , להכשיר את ההכנות של הקלה בכריתת עצים שבושלה בארבע מערכות בחירות ומשילות נמוכה.

מנסים להגביר כריתה בקלות. אם ע"י בצו יערות זה, וגם ובהצעת החוק של אדם טבע ודין- לביטול סעיף הגנת העצים בחוק תכנון ובניה

–

פקודת היערות קבעה כי ביטול רישיון כריתה -רק אם אין צורך ציבורי במין העץ

הציבור אומר את דברו . בקבצים שנשלחו ובמכתבים רבים נוספים- לא לביטול רישיונות כריתה!.

נזכיר לשר החקלאות -רוב הציבור כלל לא מודע לשינוי דרמטי ופוגעני זה -לביטול הגנת העצים,

ורוב הציבור אינו מצליח להגיש התנגדות באתר התזכירים..

כל העצים מוגנים בפקודת היערות – הציבור דורש את קיום החוק , לחדול מהקלת הכריתות .

הצורך הציבורי – להגן על כל העצים כחוק ולא לבטל רישיונות כריתה.

אנחנו דורשים לחזק את העיקרון -כל עץ בוגר יקבל את הגנת החוק, לא ייכרת עץ ללא רישיון כריתה -ובוודאי לא יכרתו אלפי עצים -כמות כה גדולה של עצים, לא יכרתו ללא בקרה.

בכבוד ובברכה

אסנת בנימין

צבא הגנה לעצים ישראל.