הצעת החוק מצב הטבע=מגוון ביולוגי -לא נועדה להגן על הטבע הישראלי, ההפך מכך.

הסכנה החמורה לעושר הביולוגי בישראל כתובה בהצעת החוק של אלון טל .

דיווח מגוון ביולוגי מתבצע היום (אישור סביבתי מקדים) ע"י אנשי מגוון ביולוגי בישראל ( בעיקר מ11.2018 )

"תודות" לו נכרתים מאות אלפי עצים בשנתיים האחרונות, עצים חסונים ואיכותיים שאינם מהווים כל איום או סכנה

זו פגיעה אנושה בסביבה, בבע"ח, בזיהום הנחלים, בחוסנו של הטבע, בציבור ובמנהל תקין

בדוח זה :

סעיף 1. בצבע אדום -הציטוטים מהצעת החוק

סעיף 2 -הצעת החוק במלואה

סעיף 1

"סקירת האיומים למגוון הביולוגי ולמערכות אקולוגיות בכל אזור גיאוגרפי מובחן תוך ציון מגמות שינוי במצב האיומים" (7)

המגוון הביולוגי הוא "אותה מורשת של חי וצומח אשר שגשגה בארץ מימים ימימה(1)."

לצורך הגנת החי והצומח מימים ימימה מוגדרים "השטחים המוגנים בישראל"

ומנגד מוגדרים "האיומים והסכנות " לחי ולצומח מימים ימימה

ואלו הם הסכנות והאיומים

לפי אנשי המגוון הביולוגי בישראל :

1. אקליפטוס המקור , עצי הצפצפה, פיקוס השדרות, פיקוס קדוש, אילניתה בלוטית, אזדרכת מצויה, וושינגטוניה חסונה, וושינגטוניה חוטית,

מכנף נאה, פיקוס בנגלי, פלפלון בכות, פלפלון דמוי אלה, צפצפה מכסיפה.

במסגרת "אישור סביבתי מקדים " מגדירים אזורים צחיחים כאזורים מוגנים

ואת העצים כ " אזור צמחיה פולשנית" אותו יש לנקות מפולשים/ עליו לכוון את התכנון וכ.

סקר העצים (כחוק) יתבצע רק בשלב המאוחר יותר

כמכשיר "חוקי" לרשיונות כריתה בלבד.

2. העצים הלא טיבעיים/ עצים זרים כל העצים שאוקלמו בישראל לפני קום המדינה ואחריה

3. אזורים מופרים/ לא טיבעיים - כל הנטיעות בידי אדם נקראים

( לרוב אשמתם של העצים שהם עושים צל- מה שלא אהוב על "מינים מקומיים שהיו כאן לפני מאות שנים .

מאות אלפי האקליפטוסים בני עשרות שנים נכרתים גם ברגע זה - בגלל ייעוץ של אנשי מגוון ביולוגי - באחריות השרה להגנת הסביבה.

ייעוץ סביבתי מקדים=דיווח מגוון ביולוגי - בניגוד להוראות החוק.

יש לבצע סקר עצים כדבר ראשון בכל אזור

. כל העצים מוגנים בישראל- רק 4 עצים הוגדרו עצי שיטה הוגדרו פולשים- במנגנון הקבוע בחוק.

אקליפטוס המקור לא עץ פולש בשום תנאי ובשום מקום- יש על כך מחקרים .

משרד החקלאות לא מכיר באקליפטוס המקור כעץ פולש .

לקול צהלות סוחרי העץ מאות אלפי עצים בני עשרות שנים נמסרים להם כסחורה ללא תמורה

פקיד יערות ממשלתי עוצם עין לשיטה זו ויש לכך סיבה , והסיבה איננה הגנת העצים בישראל.

(ראוי לקרא כיצד הוגדרו "המינים המוגנים" היכן האסמכתא לכך שכריתתם העצים תחזיר אותם לחיים?

היכן המחקר המוכיח שזחל או רכיכה או הרדוף מיטיבים לסביבה ולעושר הביולוגי בישראל יותר מהעצים?

מינים להם לא פעם אין להם זכר , " לא מוכרים לציבור " אומר אלקין..

כלום ושום דבר למענו פוגעים אנושות בסביבה וביבור ובמנהל תקין - ונותנים אישור לפרוייקטים בקלות רבה ללא הכרת החוק

בעזרת "ביטול החסמים הסביבתיים" = מחיקת חוק הגנת העצים .

חוסר היגיון מובנה והטעיה שיטתית :

1. "מגוון הביולוגי בישראל, אותה מורשת של חי וצומח אשר שגשגה בארץ ישראל מימים ימימה" ( דברי ההסבר להצעת החוק)

מדוע הגדרה זו לא כתובה בהגדרות הצעת החוק ?

כי אף אחד לא ייתן לכרות עצי ענק למען שרך/זחל/ לטאה, שנכחדו במשבר פחות ממשבר ביולוגי, ואין להם חוק מגן. וערכם מוטל בספק.

2. "מצב הטבע בישראל" – מצב המערכות האקולוגיות באזורים שונים בארץ ומצב המגוון הביולוגי בהם, בהתאם למגמות ולשינויים בהם, לאיומים, לסיכונים ולהשפעות שליליות עליהם."

מצב הטבע הוא שם נרדף למגוון ביולוגי , (דוחות מצב הטבע של יד הנדיב כתוב בפרוש " ניתור המגוון הביולוגי בישראל." )

3. "הצעת חוק דיווח שנתי על מצב הטבע והמגוון הביולוגי בישראל, התשפ"א–2021"

4. חוק זה מטרתו להביא לגיבוש מדיניות...יצירת מודעות שלטונית וציבורית ...ולפעילות הממשלה ליישום אמנת המגוון הביולוגי.

חוק זה מטרתו להגדיר את האזורים הצחיחים כאזורים מוגנים ואת האקליפטוסים ועצים אחרים כאזורים בהם צמחיה פולשנית/ אזור לא טיבעי וכ } ולקבוע מדיניות והשפעה על קבלת החלטות בהתאם לחלוקה לאזורים אלו . ( סוחרי העץ לא יכלו לכתוב תוכנית טובה יותר)

5. "המגוון הביולוגי" – תיאור השונות בטבע הבאה לידי ביטוי בכל רמות הארגון הביולוגיות-גנטית בתוך כל מין, בין המינים בתוך מערכת אקולוגית מסוימת ובין המערכות האקולוגיות, ( מה קרה לחי ולצומח מימים ימימה שכתוב בדברי ההסבר? )

6. "דיווח על השינויים בקנה מידה ארצי במניין השטחים המוגנים בישראל," ( השטחים המוגנים כאמור בסעיף 4 )

הפשע הסביבתי מתבצע בכל הארץ מאז נובמבר 2018

השתלטות השיטה על מנהל התכנון, ועל "הייעוץ הסביבתי המקדים" ועל משרד החקלאות- לא יכלה להתרחש אלא בתקופת משילות נמוכה, ניגוח היועמ"ש בממשלה, ארבע מערכות בחירות, ללא ועדות כנסת, תחלופה עצומה ואיבוד ההמשכיות והרצף.

באחריות השרה להגנת הסביבה- המתעלמת מהנושא בהפגנתיות.

ובכך פוגעת בעושר הביולוגי ובמנהל תקין.

ומביאה לכריתת מאות אלפי אקליפטוסים ועצי פיקוס ועוד -למען צחיחות הארץ .

מידע נוסף :

כיצד דיווח מגוון ביולוגי עובר על החוק וגורם לכריתת עצים ( דוגמאות)

שינוי האקלים מחייב חיזוק העושר הביולוגי -ולא כריתות עצים לזכר המגוון ביולוגי

בהצעת חוק ח"כ אלון טל, טמון ביטול הגנת העצים כחוק וסגירת הטבע לציבור.

הצעת חוק ח"כ אלון טל, דיווח שנתי מצב הטבע ומגוון ביולוגי בישראל- לבטל דחוף

זו הצעת חוק שלישית לביטול הגנת העצים וכריתה קלה

.. ממשלת חוטבי העצים לפיד ליברמן בנט

סעיף 2

הצעת החוק נוסח המקור.+ מספר הערה(באדום)

מספר פנימי: 2160025

הכנסת העשרים וארבע

יוזם: חבר הכנסת אלון טל

______________________________________________ מצטרפים: חברי הכנסת גילה גמליאל מופיד מרעי אבתיסאם מראענה מוסי רז אמילי חיה מואטי ענבר בזק דסטה גדי יברקן מיכל וולדיגר רם שפע רות וסרמן לנדה יוסף שיין נעמה לזימי גלעד קריב

______________________________________________

פ/1886/24

הצעת חוק דיווח שנתי על מצב הטבע והמגוון הביולוגי בישראל, התשפ"א–2021(3)

מטרה

1.חוק זה מטרתו להביא לגיבוש מדיניות שתמנע הרעה במצב הטבע והמגוון הביולוגי ותביא לשיפורו וזאת על ידי יצירת מודעות שלטונית וציבורית למצב הטבע והמגוון הביולוגי בישראל, למגמות המאפיינות אותו, לאיומים המשפיעים עליו ולפעילות הממשלה ליישום אמנת המגוון הביולוגי.(4)

הגדרות

2.בחוק זה

–"אמנת המגוון הביולוגי" – אמנה בדבר שימור המגוון הביולוגי שנחתמה בריו דה ז'ניירו ביום 5 ביוני 1992[1], והתיקונים באמנה כאמור ככל שישראל חייבת בהם;

"דין וחשבון בדבר מצב הטבע בישראל" – דין וחשבון שנערך לפי סעיף 3 בהתאם להוראות סעיף 4 ולתוצאות תכנית הניטור שתאושר לפי סעיף 5;

"הוועדה" – ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת;

"הוועדה המדעית" – ועדה שהוקמה בהתאם להוראות סעיף 6;

"המגוון הביולוגי" – תיאור השונות בטבע הבאה לידי ביטוי בכל רמות הארגון הביולוגיות-גנטית בתוך כל מין, בין המינים בתוך מערכת אקולוגית מסוימת ובין המערכות האקולוגיות,(5 ) ובכלל זה התייחסות למספר הפרטים מכל מין;

"המנהל" – מנהל רשות הטבע והגנים הלאומיים כמשמעותו בחוק גנים לאומיים;

"חוק גנים לאומיים" – חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח–1998[2];

"מערכת אקולוגית" – מבנה ותפקוד של אזור נתון על כל מרכיביו הביולוגיים והפיזיים;"מין סמן" – מין המייצג תכונה או מאפיין של המערכת האקולוגית שהוא חלק ממנה ויכול להצביע על איכות המערכת ועל השינויים בה;

"מצב הטבע בישראל" – מצב המערכות האקולוגיות באזורים שונים בארץ ומצב המגוון הביולוגי בהם, בהתאם למגמות ולשינויים בהם, לאיומים, לסיכונים ולהשפעות שליליות עליהם.(2)

"השר" – השר להגנת הסביבה.

חובת דיווח

3.(א) השר יגיש לממשלה ולוועדה, אחת לשלוש שנים, דין וחשבון בדבר מצב הטבע בישראל; דין וחשבון כאמור יימסר עד ליום א' בניסן של השנה העוקבת לשנה השלישית שחלפה מאז שהוגש הדין וחשבון הקודם.

(ב) השר יגיש לממשלה ולוועדה בכל שנה שבה לא מוגש דין וחשבון לפי סעיף קטן (א) דין וחשבון חלקי הכולל את תוצאות הניטור בהתאם לתכנית הניטור שתיקבע על פי סעיף 5; דין וחשבון חלקי כאמור יימסר עד ליום א' בניסן של השנה העוקבת לשנה שאליה הוא מתייחס.

(ג) השר ידווח לממשלה ולוועדה על הרעה משמעותית פתאומית במצבו של מין סמן או במצבה של מערכת אקולוגית בתוך חודש ימים מקבלת הודעה מהמנהל על הרעה כאמור.

(ד) המנהל יכין ויביא לאישור השר את הדין והחשבון בדבר מצב הטבע בישראל בהתאם להוראות לפי חוק זה ובמועדים הקבועים בחוק זה.

מבנה הדיווח

4.(א) דין וחשבון בדבר מצב הטבע בישראל יכלול התייחסות להיבטים הבאים:

(1) פירוט פעולות הניטור שנערכו בהתאם להוראות סעיף 5 והמתודולוגיה לעריכתם;

(2) מצב המגוון הביולוגי ביחידות גיאוגרפיות מובחנות תוך ציון מגמות שינוי במיני סמן כפי שיאושרו בתוכנית הניטור לפי סעיף 5, ומתן הסברים לשינוי, בציון השפעות נצפות של שינויי האקלים על מצב המגוון הביולוגי;

(3) דיווח על השינויים בקנה מידה ארצי במניין השטחים המוגנים בישראל,(6) על שינוי ייעודם של שטחים פתוחים בכלל ושטחים טבעיים בפרט לייעוד אחר על שינויים בצפיפות הצומח, על מספר השטחים המוגנים שהיו בהם שריפות ועל מספר השטחים שהיו בהם שריפות חוזרות בעשור האחרון;

(4) סקירת האיומים למגוון הביולוגי ולמערכות אקולוגיות בכל אזור גיאוגרפי מובחן תוך ציון מגמות שינוי במצב האיומים ותגובת מיני הסמן לאיומים;

(5) השפעת פעילות כלל משרדי הממשלה, הרשויות הסטטוטוריות, יחידות הסמך שלהם, התאגידים שהוקמו לפי דין והחברות הממשלתיות, וכן החלטות ממשלה וחקיקה על מצב הטבע;

(6) השפעת פעילות הרשויות המקומיות יחידות הסמך שלהן ותאגידים שבשליטתן על מצב הטבע;

(7) פעילות הממשלה בהיבטים הנדרשים לפי אמנת המגוון הביולוגי וכן מידת הצלחת הגופים האמונים על שימור הטבע בפעילותם;

(8) המלצות לפעולות נוספות לשימור ולשיפור מצב הטבע.(ב) משרדי הממשלה, יחידות הסמך שלהם, התאגידים שהוקמו לפי דין, החברות הממשלתיות וכן הרשויות המקומיות, יחידות הסמך שלהן והתאגידים שבשליטתן ימסרו למנהל את המידע הנדרש לשם מילוי הוראות לפי סעיף קטן 4(א) והקיים ברשותן, עד חצי שנה לפני מועד עריכת הדין וחשבון בדבר מצב הטבע, ובהתאם לדרישת המנהל.

(ג) לצורך הכנת הדין והחשבון בדבר מצב הטבע בישראל כאמור בסעיף זה, רשאי המנהל להסתייע במומחים, ובלבד שהם עומדים בכללים שקבע השר לעניין זה ובכלל זה כללים לעניין השכלה אקדמית וניסיון מקצועי בתחומים הכלולים בדין וחשבון.

(ד) השר רשאי לקבוע הוראות נוספות לצורך יישומו של סעיף זה.תכנית ניטור

5.(א) המנהל יביא לאישור השר תכנית ניטור בהתאם להוראות לפי חוק זה בתוך 90 ימים מיום תחילת החוק.(

ב) תכנית הניטור תובא לאישור מחודש של השר להגנת הסביבה אחת ל-3 שנים.הקמת ועדה מדעית

6.(א) השר יקים ועדה מדעית וזה הרכבה:

(1) המדען הראשי כמשמעותו בחוק גנים לאומיים והוא יהיה יושב ראש הוועדה המדעית;

(2) עובד המשרד להגנת הסביבה מומחה באקולוגיה או זואולוגיה או בוטניקה;

(3) נציג הקרן הקיימת לישראל מומחה באקולוגיה או זואולוגיה או בוטניקה;

(4) שני נציגי אקדמיה מומחים באקולוגיה או זואולוגיה או בוטניקה;

(5) נציג ציבור מקרב הארגונים שעניינם שמירה על הסביבה.

(ב) לעניין מערכות אקולוגיות ומינים שהמומחיות בנוגע אליהם אינה מצויה בקרב חברי הועדה המדעית, הועדה המדעית תתייעץ עם מומחים הנוגעים לאותם עניינים להשלמת הידע החסר.תפקידי הוועדה המדעית7.ואלה תפקידיה וסמכויותיה של הוועדה המדעית:

(1) להמליץ בפני המנהל על תכנית ניטור לאישורו;

(2) לקבוע את רשימת המינים לניטור;

(3) לקבוע את החלוקה ליחידות הגיאוגרפיות אליהן יתייחס הדוח;

(4) להמליץ בפני המנהל על מדיניות רצויה בהתאם לתוצאות הניטור ויעדי מדיניות השימור;

(5) להתריע בפני המנהל במקרים של הרעה משמעותית פתאומית במצבו של מין או מערכת אקולוגית.

תקצוב

8.הכנת הדין והחשבון בדבר מצב הטבע בישראל ויתר הפעולות לפי הוראות חוק זה ימומנו מתקציב הקרן לשמירה על שטחים פתוחים שהוקמה לפי סעיף 4כב לחוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך–1960[3], ומתקציב הקרן למניעת זיהום ים שהוקמה לפי סעיף 13 לפקודת מניעת זיהום מי-ים בשמן [נוסח חדש], התש"ם–1980[4], בסכום שלא יפחת מארבעה מיליון שקלים חדשים בשנה.ביצוע ותקנות9.השר ממונה על ביצועו של חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.

דברי הסבר

האמנה בדבר המגוון הביולוגי של האו"ם (להלן – האמנה), מחייבת, לפי סעיף 7 שבה, לנטר "עד כמה שניתן" את המגוון הביולוגי במדינות שהן צד לאמנה. ישראל אישררה את האמנה ומחויבת, אפוא, לנטר את מצב המגוון הביולוגי בישראל. על פי האמנה, על פי האמנה, ניטור זה חייב לכלול את המרכיבים של המגוון הביולוגי הנחשבים כחשובים כדי לבחון אם השימוש בהם הוא בר-קיימא, ומכאן מחייב זיהוי אותם המרכיבים הזקוקים לפעילות שימור דחופות באמצעות דיגום וטכניקות אחרות, ופירוט אותם תהליכים העלולים לפגוע במגוון הביולוגי. במסגרת המחויבות יש לבצע ניטור רציף ורב שנתי ולעדכן את תכנית הניטור בהתאם לשינויים ולמגמות המתרחשים במגוון הביולוגי במדינה.

לאחרונה, מספר גורמים בין-לאומיים וישראלים הצביעו על נסיגה במגוון הביולוגי בישראל, אותה מורשת של חי וצומח אשר שגשגה בארץ ישראל מימים ימימה(1). נתונים אלה מצביעים על כך שלמרות חיזוק משמעותי של עולם הטבע בישראל לאחר קום המדינה, בעיקר כתוצאה מקביעת איסור על ציד והכרזות על מאות שמורות הטבע, המגמה לאחרונה השתנתה ולשלילה. ואולם, בהעדר תכנית ניטור לאומית מסודרת המתעדת בזמן אמת את מצב המגוון הביולוגי בישראל, קשה להעריך את מידת הנסיגה בפועל.

הצעת חוק זו מטרתה להביא ליישום האמנה, הלכה למעשה, להבטיח כי מדינת ישראל תממש את כוונת המחוקק בחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח–1998, ולהבטיח כי ישראל תעמוד במחויבויותיה הבינלאומיות, ותפעל באופן יעיל למניעת הכחדת אוכלוסיות של בעלי חיים וצמחים בישראל, תוך ניהול משאבי הטבע המקומיים בצורה מיטבית.

כל זאת, באמצעות הטלת חובה על השר להגנת הסביבה, להכין מדי שלוש שנים דין וחשבון מפורט בדבר מצב הטבע בישראל כולל התייחסות לאזורים יבשתיים, סביבות לחות, אגמים, הים התיכון וים סוף שלחופי המדינה, ולהגישו לממשלה ולוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, וכן להכין מדי שנה דין וחשבון חלקי באותם עניינים.

לפי הצעת החוק, הדין וחשבון יכלול נתונים שונים לגבי מצב השטחים הפתוחים ומיני החי והצומח בהם, וכן דיווח על שינויים מהותיים במצבם. כמו כן, לפי ההצעה יכלול הדוח מידע בדבר פעולותיהם של גופים שלטוניים וציבוריים לשימור מצב הטבע ולגבי פעולות שלהם העלולות לפגוע בו.

לפי ההצעה, מנהל רשות הטבע והגנים יהיה ממונה על הכנת הדוח וכן על הכנת תוכניות ניטור שיאפשרו לאסוף את הנתונים הנדרשים לדוח. כמו כן, יוכל המנהל להסתייע בכתיבת הדוח במומחים שונים, ובלבד שיעמדו בכללים שיקבע השר להגנת הסביבה לעניין הכישורים הנדרשים מאותם מומחים. עוד מוצע כי תוקם ועדה מדעית אשר תייעץ למנהל ולשר באיזה אופן להכין ולבצע את תוכניות הניטור האמורות.

ביצוע הניטור כמוצע בהצעת החוק, והכנת הדוח באופן עקבי לפי החובות המוטלות בהצעת החוק, יביאו להגברת המודעות – הן של הציבור והן של הגופים השלטוניים והציבוריים שפעולותיהם עלולות לפגוע במצב הטבע בישראל – למצב הטבע בכל זמן נתון. מודעות זו תביא לשיפור השמירה וההגנה על מצב הטבע בישראל.

הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת העשרים על ידי חברת הכנסת יעל כהן-פארן וקבוצת חברי הכנסת (פ/4574/20) ועל שולחן הכנסת העשרים ושתיים על ידי חברת הכנסת מיקי חיימוביץ' (פ/405/22).

הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים ושלוש על ידי חברת הכנסת מיקי חיימוביץ' (פ/105/23) ועל שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חבר הכנסת יוראי להב הרצנו (פ/1492/24).

הצעת החוק זהה לפ/1492/24 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת.

--------------------------------

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

י"ז באב התשפ"א (26.07.2021)

[1] כתבי אמנה 1144, כרך 35, עמ' 1. [2] ס"ח התשנ"ח, עמ' 202. [3] ס"ח התש"ך, עמ' 57. [4] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 33, עמ' 630.

בתמונה "דיווח מגוון ביולוגי "מתחיל את פעולתו - בניגוד לאישורים ולחוק. כל בעלי המקצוע נזעקים.

פשעי רט"ג - עצים בקוטר 1.00-2.00 , לא פולשים ולא מזיקים, נהפוך הוא. הם מתנה לסוחרי העץ