אמנה מגוון ביולוגי, 5 יוני 1992, תרגום רשמי משרד המשפטים

אמנה בדבר מגוון ביולוגי

Convention on Biological Diversity

5 ביוני 1992

תרגום רשמי – משרד המשפטים, מדינת ישראל

מבוא

הצדדים המתקשרים,

בהיותם מודעים לערך הטמון במגוון הביולוגי ובערכים האקולוגיים, הגנטיים, החברתיים, הכלכליים, המדעיים, החינוכיים, התרבותיים, הבידוריים והאסתטיים של המגוון הביולוגי ומרכיביו,

בהיותם מודעים גם לחשיבותו של המגוון הביולוגי לאבולוציה ולשמירה על מערכות קיום החיים של הביוספרה,

באשרם כי שימור המגוון הביולוגי הוא דאגה משותפת של האנושות,

באשרם מחדש כי לכל מדינה יש זכויות ריבונות על המשאבים הביולוגיים שלה,

באשרם מחדש גם כי על כל מדינה מוטלת אחריות לשמר את המגוון הביולוגי שלה, ולהשתמש במשאבים הביולוגיים שלה באופן בר קיימא,

בהיותם מודאגים מכך שהמגוון הביולוגי מצטמצם במידה ניכרת בגלל פעילויות אנושיות מסוימות,

בהיותם מודעים לחוסר הכללי בידע ובמידע בנוגע למגוון הביולוגי ולצורך הדחוף לפתח אפשרויות מדעיות, טכניות ומוסדיות ליצירת ההבנה שתשמש בסיס לתכנון אמצעים מתאימים וליישומם,

בשימם לב כי חיוני לצפות, למנוע ולתקוף את הגורמים לצמצום משמעותי או לאובדן של מגוון ביולוגי במקור,

בשימם לב גם שכאשר קיים איום של צמצום משמעותי או אובדן מגוון ביולוגי, היעדר ודאות מלאה לא ישמש כתירוץ לדחיית אמצעים למניעה או למזעור איום כזה

בשימם לב עוד כי התנאי הבסיסי לשימור המגוון הביולוגי הוא שימור במיקום המקורי של מערכות אקולוגיות וסביבות טבעיות וקיום והתאוששות של אוכלוסיות בנות קיום של מינים בסביבותיהם הטבעיות,

בשימם לב עוד שאמצעים חיצוניים, ועדיף בארץ המקור, ממלאים אף הם תפקיד חשוב,

בהכירם בתלות הקרובה והמסורתית של קהילות רבות, מקומיות וילידות, בעלות אורחות חיים מסורתיות, במשאבים ביולוגיים, ובשאיפה לחלוקה שוויונית של היתרונות הנובעים מהשימוש בידע מסורתי, בחידושים ובנהגים הנוגעים לשימור המגוון הביולוגי ולשימוש בר קיימא ברכיביו,

בהכירם גם בתפקיד החיוני שממלאות נשים בשימור ובשימוש בר קיימא במגוון הביולוגי, ובאשרם מחדש את הצורך בהשתתפות מלאה של נשים בכל הרמות של קביעת המדיניות והיישום למען שימור המגוון הביולוגי,

בהדגישם את חשיבות, ואת הצורך לקדם, שיתוף פעולה בין-לאומי, אזורי ועולמי בין מדינות וארגונים בין-ממשלתיים למגזר הלא-ממשלתי בשימור המגוון הביולוגי ובשימוש בר קיימא ברכיביו,

בהכירם בכך שאפשר לצפות לכך שאספקת משאבים פיננסיים חדשים ונוספים וגישה נאותה לטכנולוגיות הנוגעות לדבר תשפיע במידה ניכרת על יכולתו של העולם להתמודד עם אובדן המגוון הביולוגי,

בהכירם גם בכך שיש צורך בהקצאה מיוחדת כדי לענות על צרכי מדינות מתפתחות, לרבות אספקת משאבים פיננסיים חדשים ונוספים וגישה נאותה לטכנולוגיות הנוגעות לדבר,

בשימם לב בהקשר זה לתנאים המיוחדים במדינות המפותחות פחות ובמדינות איים קטנות,

בהכירם בכך שיש צורך בהשקעות ניכרות לשם שימור המגוון הביולוגי ושקיימת ציפייה למגוון רחב של יתרונות סביבתיים, כלכליים וחברתיים כתוצאה מהשקעות אלה,

בהכירם בכך שפיתוח כלכלי וחברתי והדברת העוני נמצאים בראש סולם העדיפויות של המדינות המתפתחות,

בהיותם מודעים לכך ששימור מגוון ביולוגי ושימוש בר קיימא בו הוא בעל חשיבות קריטית לסיפוק צרכי המזון, הבריאות והצרכים האחרים של אוכלוסיית העולם הגדלה, ולמטרה זו חיונית הגישה למאגרים גנטיים ולטכנולוגיות גנטיות וחיוני השיתוף בהם,

בשימם לב כי בסופו של דבר, שימור המגוון הביולוגי והשימוש בר קיימא בו יהדקו את יחסי הידידות בין מדינות ויתרמו לשלום למען האנושות,

ברצותם להדק את ולהוסיף על ההסדרים הבין-לאומיים הקיימים לשימור המגוון הביולוגי ובשימוש בר קיימא ברכיביו, וכן

בהיותם נחושים בדעתם לשמר את המגוון הביולוגי ולהשתמש בו באופן בר קיימא לטובת דורות ההווה והעתיד,

הסכימו לאמור:

סעיף 1: יעדים

יעדי האמנה, אשר יושגו בהתאם להוראותיה המתאימות, הם שימור המגוון הביולוגי, השימוש בר קיימא ברכיביו, וחלוקה שווה והוגנת של היתרונות הנובעים מניצול מאגרים גנטיים, לרבות ע"י גישה נאותה למאגרים גנטיים וע"י העברה מתאימה של טכנולוגיות הנוגעות לדבר, תוך התחשבות בכל הזכויות על המשאבים והטכנולוגיות הללו, וע"י מימון מתאים.

סעיף 2 :שימוש במונחים

למטרות אמנה זו,

"מגוון ביולוגי" פירושו הגיוון בקרב היצורים החיים מכל המקורות, לרבות, בין היתר, מערכות אקולוגיות יבשתיות, ימיות, ושאר מערכות אקולוגיות מימיות ומרקמים אקולוגיים שהם חלק מהן; הדבר כולל גיוון בתוך המינים, בין המינים ובמערכות האקולוגיות.

"משאבים ביולוגיים" - כולל מאגרים גנטיים, יצורים או חלקיהם, אוכלוסיות, או כל רכיב ביוטי אחר של מערכות אקולוגיות שיש בו ערך או שימוש קיימים או פוטנציאליים לאנושות.

"ביוטכנולוגיה" פירושו כל יישום טכנולוגי המשתמש במערכות ביולוגיות, ביצורים חיים או בתולדותיהם, כדי לייצר או לשנות מוצרים או תהליכים לשימוש מוגדר.

"מדינת מוצא של מאגרים גנטיים" פירושו המדינה שבבעלותה אותם מאגרים גנטיים בתנאי המקום המקורי.

"מדינה המספקת מאגרים גנטיים" פירושו מדינה המספקת מאגרים גנטיים שנאספו ממקורות מקומיים מקוריים, לרבות אוכלוסיות של מיני בר ומינים מבויתים, או שנלקחו ממקורות לא מקומיים, אשר ייתכן שמוצאם מאותה ארץ וייתכן שלא.

"מינים מבויתים או מטופחים" פירושו מינים שהתהליך האבולוציוני שלהם הושפע ע"י האדם כדי לספק את צרכיו.

"מערכת אקולוגית" פירושה מירקם דינמי של קהילות צמחים, בעלי חיים ומיקרו-אורגניזמים והסביבה הלא-חיה שלהם המתקיימים הדדית כיחידה תפקודית.

"שימור לא-מקומי" פירושו שימור רכיבי המגוון הביולוגי מחוץ לסביבותיהם הטבעיות.

"חומר גנטי" פירושו כל חומר ממקור צמחי, חי, מיקרוביאלי, או אחר המכיל יחידות תורשה תפקודיות.

"מאגרים גנטיים" פירושו חומר גנטי בעל ערך ממשי או פוטנציאלי.

"סביבה" פירושו המקום או סוג האתר שבו מתקיימים באופן טבעי יצור או אוכלוסייה.

"תנאים מקומיים מקוריים" פירושו תנאים שבהם מתקיימים מאגרים גנטיים בתוך מערכות אקולוגיות וסביבות טבעיות, ובמקרה של מינים מבויתים או מטופחים, בסביבות שבהן הם פיתחו את תכונותיהם המיוחדות.

"שימור במיקום המקורי" פירושו שימור המערכות האקולוגיות והסביבות הטבעיות וקיומן ושיקומן של אוכלוסיות בנות קיימא של מינים בסביבותיהם הטבעיות, ובמקרה של מינים מבויתים או מטופחים, בסביבות שבהן הם פיתחו את תכונותיהם המיוחדות.

"אזור מוגן" פירושו אזור מוגדר גיאוגרפית המיועד או מוסדר ומנוהל במטרה להשיג יעדי

שימור מוגדרים.

"ארגון אזורי לאינטגרציה כלכלית" פירושו ארגון המורכב ממדינות ריבוניות באזור נתון אשר המדינות החברות בו העבירו אליו סמכויות ביחס לעניינים שהאמנה עוסקת בהם ואשר הוסמך כיאות, בהתאם לנהלים הפנימיים שלו, לחתום עליה, לאשרר, לקבל, לאשר אותה או להצטרף אליה.

"שימוש בר קיימא" פירושו שימוש ברכיבי מגוון ביולוגי באופן ובשיעור שאינם מובילים לירידה לטווח ארוך במגוון הביולוגי, תוך שמירה על הפוטנציאל שלו לספק את צרכיהם ושאיפותיהם של דורות ההווה והעתיד.

"טכנולוגיה" לרבות ביוטכנולוגיה.

סעיף 3: עיקרון

בהתאם למגילת האומות המאוחדות ולעקרונות המשפט הבין-לאומי, יש למדינות זכות ריבונית לנצל את משאביהן-שלהן בהתאם למדיניות הסביבתית שלהן, ואחריות לוודא שהפעילויות בתחום השיפוט או השליטה שלהן לא יגרמו נזק לסביבה של מדינות אחרות או של אזורים שמעבר לתחום השיפוט הלאומי שלהן.

סעיף 4: היקף תחום ההחלה

בכפוף לזכויות מדינות אחרות, ואם לא נקבע מפורשות אחרת באמנה זו, הוראות האמנה חלות, ביחס לכל צד מתקשר:

א. במקרה של רכיבי מגוון ביולוגי, באזורים שבגבולות תחום השיפוט הלאומי; וכן

ב. במקרה של הליכים ופעילויות, ולא משנה היכן מתרחשות השפעותיהם, המבוצעים בתחום השיפוט או השליטה או מעבר לגבולות תחום השיפוט הלאומי.

סעיף 5: שיתוף פעולה

כל צד מתקשר ישתף פעולה, ככל שהדבר אפשרי ומתאים, עם צדדים מתקשרים אחרים, ישירות, או מקום שמתאים, באמצעות ארגונים בין-לאומיים מוסמכים, ביחס לאזורים שמחוץ לתחום השיפוט הלאומי ובעניינים אחרים שיש בהם עניין הדדי, למען שימור המגוון הביולוגי והשימוש בר קיימא בו.

סעיף 6: אמצעים כלליים לשימור ולשימוש בר קיימא

בהתאם לתנאים והאפשרויות המיוחדים לו, כל צד מתקשר:

א. יפתח אסטרטגיות ותוכניות לאומיות לשימור המגוון הביולוגי ולשימוש בר קיימא בו או יתאים למטרה זו אסטרטגיות ותוכניות קיימות אשר ישקפו, בין היתר, את האמצעים המפורטים באמנה זו והנוגעים לצד המתקשר שבו מדובר; וכן

ב. ישלבו, ככל שהדבר אפשרי ומתאים, את שימור המגוון הביולוגי והשימוש בר קיימא בו בתוכניות וביעדי מדיניות מגזריים או בין-מגזריים הנוגעים לדבר.

סעיף 7: זיהוי וניטור

ככל שהדבר אפשרי ומתאים, בעיקר למטרות סעיפים 8 עד 10, כל צד מתקשר:

א. יזהה רכיבים של מגוון ביולוגי החשובים לשימורו ולשימוש בר קיימא בו תוך התחשבות ברשימת הסיווגים המנחה הקבועה בנספח 1;

ב. ינטרו, ע"י דגימה ושיטות אחרות, את רכיבי המגוון הביולוגי שזוהו בהתאם לתת-ס"ק (א) לעיל, תוך הקדשת תשומת לב מיוחדת לאלה הזקוקים לאמצעי שימור דחופים ולאלה שטמון בהם הפוטנציאל הרב ביותר לשימוש בר קיימא;

ג. יזהו תהליכים וסוגי פעילויות שיש להם או שסביר שיהיו להם השפעות שליליות משמעותיות על שימור המגוון הביולוגי והשימוש בר קיימא בו, וינטרו את השפעותיהם ע"י דגימה ושיטת אחרות; וכ

ד. יקיימו ויארגנו, ע"י מנגנון, נתונים המופקים מזיהוי ומניטור של פעילויות בהתאם לתת-ס"ק (א), (ב) ו-(ג) לעיל.

סעיף 8: שימור במיקום המקורי

ככל שהדבר אפשרי ומתאים, כל צד מתקשר:

א. יקים מערכת של אזורים מוגנים או אזורים שבהם יש צורך לנקוט באמצעים מיוחדים כדי לשמר את המגוון הביולוגי;

ב. יפתח, מקום שהדבר דרוש, קווים מנחים למיון, להקמה ולניהול של אזורים מוגנים או אזורים שבהם יש צורך לנקוט באמצעים מיוחדים כדי לשמר את המגוון הביולוגי;

ג. יסדיר או ינהל משאבים ביולוגיים החשובים לשימור המגוון הביולוגי בין אם בתוך האזורים המוגנים או מחוץ להם, במטרה להבטיח את שימורם ואת השימוש בר קיימא בהם;

ד. יקדם את ההגנה על מערכות אקולוגיות, סביבות טבעיות וקיום אוכלוסיות בנות קיימא של מינים בסביבותיהם הטבעיות;

ה. יקדם פיתוח בר קיימא ושאינו פוגע בסביבה באזורים הסמוכים לאזורים מוגנים במטרה לקדם את ההגנה על אזורים אלה;

ו. ישקם וישחזר מערכות אקולוגיות שהתנוונו ויתמוך בהתאוששות מינים שנשקפת להם סכנה, בין היתר ע"י פיתוח ויישום של תוכניות או אסטרטגיות ניהול אחרות;

ז. יקבע או יקיים אמצעים לוויסות, לניהול או לשליטה בסיכונים הקשורים לניצול ולשחרור של יצורים חיים ששונו באמצעים ביוטכנולוגיים אשר עשויות להיות להם השפעות שליליות על הסביבה העלולות להשפיע על שימור המגוון הביולוגי והשימוש בר קיימא בו, תוך התחשבות גם בסיכונים לבריאות האדם;

ח. ימנע חדירתם של מינים זרים המאיימים על מערכות אקולוגיות, על סביבות או על מינים, ישלוט בהם או ידבירם;

ט. ישתדל להעמיד את התנאים הדרושים להתאמה בין שימושים נוכחיים לבין שימור המגוון הביולוגי והשימוש בר קיימא ברכיביו;

י. בכפוף לחקיקה הלאומית שלו, יכבד, ישמר ויקיים ידע, חידושים ונוהגים של קהילות ילידות ומקומיות, המגלמים אורחות חיים מסורתיות הנוגעות לשימור המגוון הביולוגי ולשימוש בר קיימא בו, ויקדם את ההחלה הרחבה יותר שלהם באישורם ובמעורבותם של המחזיקים בידע, בחידושים או בנוהגים האמורים, ויעודדו חלוקה שוויונית של היתרונות הנובעים מניצול הידע, החידושים או הנוהגים האמורים;

יא. יפתח או יקיים את החקיקה הדרושה ו/או הוראות תקינה אחרות להגנה על מינים ואוכלוסיות שנשקפת להם סכנה;

יב. מקום שנקבעה השפעה שלילית משמעותית על המגוון הביולוגי בהתאם לסעיף 7, יסדיר או ינהל את התהליכים וסוגי הפעילויות הנוגעים בדבר; וכן

יג. ישתף פעולה במתן סיוע כספי וסיוע אחר לשימור במיקום המקורי כמפורט בס"ק א' עד י"ב לעיל, בעיקר למדינות מתפתחות.

סעיף 9: שימור לא-מקומי

כל צד מתקשר, ככל שהדבר אפשרי ומתאים, ובעיקר למטרות השלמה של אמצעים לשימור במיקום המקורי;

א. יאמץ אמצעים לשימור לא-מקומי של רכיבי מגוון ביולוגי, עדיף במדינת המוצא של הרכיבים האמורים;

ב. יקים ויקיים מתקנים לשימור לא-מקומי ולמחקר של צמחים, בעלי חיים ומיקרו-אורגניזמים, עדיף במדינת המוצא של המאגרים הגנטיים האמורים;

ג. יאמץ אמצעים לשחזור ולשיקום של מינים שנשקפת להם סכנה ולהשבתם לסביבתם הטבעית בתנאים המתאימים;

ד. יווסת וינהל אוסף של משאבים ביולוגיים מסביבות טבעיות למטרות שימור לא-מקומי באופן בו לא תישקף סכנה למערכות אקולוגיות ולאוכלוסיות מקומיות של מינים, למעט במקום שבו דרושים באופן זמני אמצעים לא-מקומיים מיוחדים לפי תת-ס"ק שלעיל; וכן

ה. ישתף פעולה במתן סיוע כספי וסיוע אחר לשימור לא-מקומי כמפורט בס"ק א' עד ד' לעיל, ובהקמה ובקיום של מתקנים לשימור לא-מקומי במדינות מתפתחות.

סעיף 10: שימוש בר קיימא ברכיבי מגוון ביולוגי

כל צד מתקשר, ככל שהדבר אפשרי ומתאים:

א. ישלב שיקולים של שימור משאבים ביולוגיים ושימוש בר קיימא בהם בתהליך קבלת ההחלטות הלאומי שלו;

ב. יאמץ אמצעים ביחס לשימוש במשאבים ביולוגיים כדי למנוע או למזער השפעות שליליות על המגוון הביולוגי;

ג. יגן על שימוש מקובל במשאבים ביולוגיים ויעודד אותו בהתאם לנהגים תרבותיים מסורתיים העולים בקנה אחד עם דרישות השימור או השימוש בר קיימא;

ד. יתמוך באוכלוסיות מקומיות בפיתוח וביישום של פעולה מתקנת באזורים מנוונים שבהם המגוון הביולוגי הצטמצם; וכן

ה. יעודד שיתוף פעולה בין רשויות הממשל שלו לבין המגזר הפרטי בפיתוח שיטות לשימוש בר קיימא במשאבים ביולוגיים.

סעיף 11: תמריצים

כל צד מתקשר, ככל שהדבר אפשרי ומתאים, יאמץ אמצעים מבוססים מבחינה כלכלית וחברתית המשמשים כתמריצים לשימור רכיבי המגוון הביולוגי ולשימוש בר קיימא בו.

סעיף 12: מחקר והכשרה

בהביאם בחשבון את הצרכים המיוחדים של מדינות מתפתחות, הצדדים המתקשרים:

א. יקימו ויקיימו תוכניות לחינוך מדעי וטכני ולהכשרה מדעית וטכנית באמצעים לזיהוי, שימור ושימוש בר קיימא במגוון ביולוגי וברכיביו ולהעניק תמיכה לחינוך ולהכשרה האמורים לפי הצרכים המיוחדים של מדינות מתפתחות;

ב. יקדמו ויעודדו מחקר שיתרום לשימור המגוון הביולוגי ולשימוש בר קיימא בו, בעיקר במדינות מתפתחות, בין היתר, בהתאם להחלטות ועידת הצדדים שיתקבלו בעקבות המלצות של גוף העזר שלה לייעוץ מדעי, טכני וטכנולוגי; וכן

ג. בהתאם להוראות סעיפים 16, 18 ו20-, יתמכו וישתפו פעולה בשימוש בהתקדמויות מדעיות בחקר המגוון הביולוגי בפיתוח שיטות לשימור משאבים ביולוגיים ולשימוש בר קיימא בהם.

סעיף 13: חינוך ומודעות הציבור

הצדדים המתקשרים:

א. יקדמו ויעודדו את הבנת החשיבות של שימור המגוון הביולוגי והאמצעים הדרושים להשגתו, וכן את הפצתו בכלי התקשורת, ואת שילוב הנושאים הללו בתוכניות חינוכיות; וכן

ב. ישתפו פעולה, ככל שמתאים, עם מדינות אחרות וארגונים בין-לאומיים אחרים בפיתוח תוכניות לחינוך ולהגברת המודעות בציבור, ביחס לשימור המגוון הביולוגי ולשימוש בר קיימא בו.

סעיף 14: הערכת השפעה ומזעור השפעות שליליות

1) כל צד מתקשר, ככל שהדבר אפשרי ומתאים:

א) ינהיג הליכים מתאימים המחייבים הערכת ההשפעות הסביבתיות של הפרויקטים המוצעים שלו אשר עלולה להיות להם השפעות שליליות משמעותיות על המגוון הביולוגי במטרה למנוע או למזער את ההשפעות האמורות, ומקום שמתאים, לאפשר השתתפות ציבורית בהליכים האמורים;

ב) ינהיג הסדרים מתאימים על מנת לוודא שההשלכות הסביבתית של התוכניות והמדיניות שלו אשר עלולה להיות להם השפעות שליליות משמעותיות על המגוון הביולוגי יילקחו בחשבון כיאות;

ג) יקדם, על בסיס של הדדיות, הודעות, חילופי מידע והתייעצויות בנוגע לפעילויות שבתחום שיפוטו או שליטתו אשר עלולה להיות להן השפעות שליליות משמעותיות על המגוון הביולוגי במדינות אחרות או באזורים שמעבר לגבולות השיפוט הלאומי שלהם, ע"י עידוד עריכת הסדרים דו צדדיים, אזוריים או רב צדדיים, כפי שמתאים;

ד) במקרה של סכנה או נזק מיידים או חמורים, שמקורם בתחום השיפוט או השליטה למגוון ביולוגי באזור שבתחום השיפוט של מדינות אחרות או באזורים שמעבר לגבולות השיפוט הלאומי, יודיע מיד למדינות העלולות להיפגע מהסכנה או הנזק האמורים, וכן ייזום פעולה למנוע או למזער את הסכנה או את הנזק האמורים; וכן

ה) יקדם הסדרים לאומיים לתגובות חירום לפעילויות או לאירועים, בין אם הגורם להם טבעי או אחר, המהווים סכנה חמורה או מיידית למגוון הביולוגי, ויעודד שיתוף פעולה בין-לאומי בהשלמת המאמצים הלאומיים האמורים, ומקום שמתאים ומוסכם ע"י המדינות או הארגונים האזוריים לאינטגרציה כלכלית הנוגעים לדבר, להנהיג תוכניות חלופיות משותפות.

2) ועידת הצדדים תבדוק, על בסיס מחקרים שייערכו, את נושא האחריות והתיקון, לרבות שחזור ופיצוי, בנוגע לנזק למגוון ביולוגי, חוץ מאשר מקום שבו האחריות האמורה היא עניין פנימי בלבד.

סעיף 15: גישה למאגרים גנטיים

1) מתוך הכרה בזכויות הריבוניות של מדינות על משאביהן הטבעיים, הסמכות לקבוע גישה למאגרים גנטיים נתונה בידי הממשלות הלאומיות וכפופה לחקיקה לאומית.

2) כל צד מתקשר ישתדל ליצור תנאים שיקלו על גישה למאגרים גנטיים לשימושים שאינם מזיקים לסביבה ע"י צדדים אחרים לאמנה זו ולא יטיל הגבלות המנוגדות ליעדיה של אמנה זו.

3) למטרות אמנה זו, המאגרים הגנטיים שמספק צד מתקשר, כמאוזכר בסעיף זה ובסעיפים 16 ו19-, הם רק אלה שמספקים הצדדים המתקשרים אשר הם מדינות מקור של המשאבים האמורים או ע"י הצדדים שהשיגו את המאגרים הגנטיים בהתאם לאמנה זו.

4) מקום שניתנה, תהיה הגישה לפי תנאים שהוסכמו הדדית ובכפוף להוראות סעיף זה.

5) גישה למאגרים גנטיים תהיה כפופה להסכמה בידיעה מראש של הצד המתקשר המספק את המשאבים, אלא אם קבע אותו צד אחרת.

6) כל צד מתקשר ישתדל לפתח ולערוך מחקר גנטי המבוסס על מאגרים גנטיים שמספקים צדדים אחרים, בהשתתפותם המלאה של הצדדים המתקשרים האמורים, ומקום שאפשר, אצלם.

7) כל צד מתקשר ינקוט באמצעים של חקיקה, מנהל או מדיניות, כפי שמתאים, ובהתאם לסעיפים 16 ו19-, ומקום שדרוש, באמצעות המנגנון הפיננסי שהוקם ע"י סעיפים 20 ו21- ובמטרה לחלק באופן שוויוני וצודק את תוצאות המחקר והפיתוח ואת היתרונות הנובעים מניצול מסחרי ואחר של מאגרים גנטיים עם הצד המתקשר המספק את המשאבים האמורים. החלוקה האמורה תיעשה לפי תנאים מוסכמים הדדית.

סעיף 16: גישה לטכנולוגיה והעברתה

1) כל צד מתקשר, בהכירו בכך שטכנולוגיה כוללת ביוטכנולוגיה, ושהן גישה לטכנולוגיה והן העברתה בין הצדדים המתקשרים הם גורמים חיוניים להשגת יעדי אמנה זו, מקבל על עצמו בכפוף להוראות סעיף זה לאפשר ו/או להקל על גישה אל והעברה לצדדים אחרים של טכנולוגיות בעלות משמעות לשימור המגוון הביולוגי ולשימוש בר קיימא בו או עושים שימוש במאגרים הגנטיים ואינם גורמים נזק משמעותי לסביבה.

2) הגישה לטכנולוגיה והעברתה המאוזכרות בס"ק 1 לעיל למדינות מתפתחות ייעשו ו/או יוקלו בתנאים הוגנים ומועדפים ביותר, לרבות בתנאים של זיכיון והעדפה מקום שמוסכם הדדית, ומקום שדרוש, באמצעות המנגנון הפיננסי שהוקם ע"י סעיפים 20 ו21-. במקרה של טכנולוגיה הכפופה לפטנטים ולזכויות קניין רוחני אחרות, הגישה וההעברה האמורות יינתנו בתנאים המכירים בהגנה מתאימה ויעילה על זכויות הקניין הרוחני והתואמות אותה. החלת ס"ק זה תיעשה בהתאם לס"ק 4 ,3 ו5- להלן.

3) כל צד מתקשר ינקוט באמצעים של חקיקה, מנהל או מדיניות, כפי שמתאים, בכוונה שלצדדים המתקשרים, בעיקר אלה שהם מדינות מתפתחות, המספקות מאגרים גנטיים, תינתן גישה אל והעברה של טכנולוגיה העושה שימוש במשאבים האמורים, בתנאים מוסכמים הדדית, לרבות טכנולוגיה המוגנת ע"י פטנטים וזכויות קניין רוחני אחרות, מקום שדרוש, באמצעות הוראות סעיפים 20 ו21- ובהתאם לחוק הבין-לאומי ולפי ס"ק 4 ו-5 להלן.

4) כל צד מתקשר ינקוט באמצעים של חקיקה, מנהל או מדיניות, כפי שמתאים, בכוונה שהמגזר הפרטי יקל על הגישה אל, הפיתוח המשותף, וההעברה של הטכנולוגיה המאוזכרת בס"ק לעיל לטובת המוסדות הממשלתיים והמגזר הפרטי במדינות מתפתחות ובהקשר זה ימלאו אחר ההתחייבויות הכלולות בס"ק 2 ,1 ו3- לעיל.

5) בהכירם בכך שלפטנטים ולזכויות קניין רוחני אחרות יש השפעה על יישום אמנה זו, ישתפו הצדדים המתקשרים פעולה בהקשר זה בכפוף לחקיקה הלאומית ולמשפט הבין-לאומי על מנת לוודא שהזכויות האמורות תומכות ביעדיה ואינן מנוגדות להם.

סעיף 17: חילופי מידע

1) הצדדים המתקשרים יקלו על חילופי המידע, מכל המקורות הזמינים לציבור, ביחס לשימור מגוון ביולוגי ולשימוש בר קיימא בו, בהביאם בחשבון את הצרכים המיוחדים של מדינות מתפתחות.

2) חילופי המידע האמורים חילופי תוצאות של מחקרים טכניים, מדעיים וסוציו-אקונומיים, וכן מידע על תוכניות הכשרה וסקירה, התמחות, ידע מקומי ומסורתי כשלעצמו ובשילוב עם הטכנולוגיות המאוזכרות בסעיף 16, ס"ק 1. מקום שהדבר מעשי, הם יכללו גם החזרת מידע למולדתו.

סעיף 18: שיתוף פעולה טכני ומדעי

1) הצדדים המתקשרים יקדמו שיתוף פעולה בין-לאומי טכני ומדעי בתחום שימור המגוון הביולוגי והשימוש בר קיימא בו, מקום שדרוש, באמצעות המוסדות הבין-לאומיים והלאומיים המתאימים.

2) כל צד מתקשר יקדם שיתוף פעולה טכני ומדעי עם צדדים מתקשרים אחרים, בעיקר מדינות מתפתחות, ביישום אמנה זו, בין היתר באמצעות פיתוח ויישום קווי מדיניות לאומיים. בקידום שיתוף פעולה כזה, יש להקדיש תשומת לב מיוחדת לפיתוח ולחיזוק היכולת הלאומית, באמצעים של פיתוח משאבי אנוש ובניית מוסדות.

1) ועידת הצדדים, בכינוסה הראשון, תקבע את אופן הקמתו של מנגנון מסלקה לשם קידום שיתוף פעולה טכני ומדעי והקלה עליו.

2) הצדדים המתקשרים, בהתאם לחקיקה ולמדיניות הלאומית, יעודדו ויפתחו שיטות לשיתוף פעולה בפיתוח טכנולוגיות ובשימוש בהן, לרבות טכנולוגיות מקומיות ומסורתיות, בהגשמת יעדיה של אמנה זו. למטרה זו יקדמו הצדדים גם שיתוף פעולה בהכשרת כוח אדם ובחילופי מומחים.

3) בכפוף להסכמה הדדית, הצדדים המתקשרים יקדמו את הקמתן של תוכניות מחקר משותפות ויוזמות משותפות לפיתוח טכנולוגיות הנוגעות ליעדי אמנה זו.

סעיף 19: טיפול בביוטכנולוגיה והפצת יתרונותיה

1) כל צד מתקשר ינקוט באמצעי חקיקה, מנהל או מדיניות, כפי שמתאים, כדי לאפשר השתתפות יעילה בפעילויות של מחקר ביוטכנולוגי של הצדדים המתקשרים, ובעיקר מדינות מתפתחות, המספקים את המאגרים הגנטיים למחקר האמור, ומקום שהדבר מעשי, אצל אותם צדדים מתקשרים.

2) כל צד מתקשר ינקוט בכל האמצעים המעשיים כדי לפתח ולקדם גישה בעדיפות על בסיס הוגן ושוויוני של צדדים מתקשרים, ובעיקר מדינות מתפתחות, לתוצאות וליתרונות שמקורם בביוטכנולוגיות המבוססות על מאגרים גנטיים שמספקים אותם צדדים מתקשרים. הגישה האמורה תהיה בתנאים מוסכמים הדדית.

3) הצדדים ישקלו את הנחיצות ואת הצורות של זיכרון דברים אשר יקבע נהלים מתאימים, לרבות, בעיקר, הסכמה בידיעה מראש, בתחום ההעברה הבטוחה, הטיפול והשימוש בכל יצור חי ששונה ושהוא תוצר של ביוטכנולוגיה אשר יכולות להיות לה השפעות שליליות על שימור במגוון הביולוגי והשימוש בר קיימא בו.

4) כל צד מתקשר, ישירות או ע"י דרישה מאדם טבעי או משפטי כלשהו שבתחום שיפוטו מספקים את היצורים המאוזכרים בס"ק 3 לעיל, ימציא כל מידע זמין בנוגע להוראות השימוש והבטיחות הנדרשות ע"י אותו צד מתקשר בעת הטיפול ביצורים האמורים, וכן כל מידע זמין בנוגע להשפעות השליליות האפשריות של היצורים המסוימים הנוגעים לדבר לצד המתקשר שאליו עומדים להביא את היצורים הללו.

סעיף 20: משאבים פיננסיים

1) כל צד מתקשר מקבל על עצמו לספק, בהתאם ליכולתו, תמיכה פיננסית ותמריצים ביחס לאותן פעילויות לאומיות המיועדות להשיג את יעדי האמנה, בהתאם לתוכניות ולעדיפויות הלאומיות.

2) צדדים שהם מדינות מפותחות יספקו משאבים פיננסיים חדשים ונוספים כדי לאפשר לצדדים שהם מדינות מתפתחות לשאת בכל העלויות המצטברות שיידרשו מהן לשם יישום אמצעים הממלאים אחר התחייבויות אמנה זו והפקת תועלת מהוראותיה אשר עלויותיהם מוסכמות בין צד שהוא מדינה מתפתחת והמבנה המוסדי המאוזכר בסעיף 21, בהתאם למדיניות, אסטרטגיה, סדרי עדיפויות של תוכניות ואמות מידה לזכאות, ורשימה מייצגת של עלויות מצטברות שנקבעה ע"י ועידת הצדדים. צדדים אחרים, לרבות מדינות העוברות תהליך של מעבר לכלכלת שוק, יכולים ליטול על עצמם מרצונם התחייבויות של הצדדים שהם מדינות מפותחות. למטרות סעיף זה, ועידת הצדדים תקבע בישיבתה הראשונה רשימה של צדדים שהם מדינות מפותחות וצדדים אחרים הנוטלים על עצמם מרצונם התחייבויות של הצדדים שהם מדינות מפותחות. ועידת הצדדים תסקור מעת לעת את הרשימה ותתקן אותה אם יהיה צורך. יעודדו גם תרומות מרצון של מדינות אחרות ומקורות אחרים. ביישום ההתחייבויות האלה יילקחו בחשבון הצורך בדיוק, חיזוי וזרימה בעתה של מימון, וחשיבות החלוקה בנטל בין הצדדים התורמים הכלולים ברשימה.

3) הצדדים שהם מדינות מפותחות יכולים גם לספק, והצדדים שהם מדינות מפותחות יעשו שימוש, במשאבים פיננסיים הקשורים ליישום אמנה זו באפיקים דו-צדדיים, אזוריים ורב-צדדיים אחרים.

4) היקף היישום היעיל של התחייבויות הצדדים שהם מדינות מתפתחות לפי אמנה זו יהיה תלוי ביישום היעיל של התחייבויות הצדדים שהם מדינות מפותחות לפי אמנה זו ביחס למשאבים פיננסיים ולהעברת טכנולוגיה ויביאו בחשבון במלואה את העובדה שפיתוח כלכלי וחברתי והדברת העוני נמצאים בעדיפות העליונה והמכריעה אצל הצדדים שהם מדינות מתפתחות.

5) הצדדים יביאו בחשבון במלואם את הצרכים המיוחדים והמצב המיוחד של המדינות המפותחות פחות בפעולותיהם ביחס למימון ולהעברה של טכנולוגיה.

6) הצדדים המתקשרים ישקלו גם את התנאים המיוחדים הנובעים מהתלות בתפוצתו ובמיקומו של המגוון הביולוגי בתחום הצדדים המתקשרים שהם מדינות מתפתחות, ובעיקר מדינות איים קטנות.

7) יש לשקול גם את מצבן המיוחד של מדינות מתפתחות, לרבות אלה שהן הפגיעות ביותר מבחינה סביבתית, כגון אלה שיש בהן אזורים צחיחים וצחיחים למחצה, אזורי חוף ואזורים הרריים.

סעיף 21: מנגנון פיננסי

1) יהיה מנגנון לאספקת משאבים פיננסיים לצדדים שהם מדינות מתפתחות למטרות אמנה זו על בסיס של מענק או זיכיון אשר מרכיביו היסודיים מתוארים בסעיף זה. המנגנון יתפקד בתוקף סמכות והנחייה של ועידת הצדדים, וייתן בפניה דין וחשבון, למטרות אמנה זו. פעילות המנגנון תתבצע ע"י מבנה מוסדי ככל שיוחלט ע"י ועידת הצדדים בישיבתה הראשונה. למטרות אמנה זו, ועידת הצדדים תקבע את המדיניות, האסטרטגיה, סדרי העדיפויות של התוכניות ואמות המידה לזכאות ביחס לגישה למשאבים אלה ולניצולם. התרומות תהיינה כאלה שתיקחנה בחשבון את הצורך בחיזוי, בדיוק, ובזרימה בעתה של מימון המאוזכר בסעיף 20 בהתאם לסכום המשאבים הדרושים אשר ייקבע מעת לעת ע"י ועידת הצדדים, וחשיבות חלוקת הנטל בין הצדדים התורמים הכלולים ברשימה המאוזכרת בסעיף 20, ס"ק 2. גם צדדים שהם מדינות מפותחות ומדינות ומקורות אחרים יכולים לתת תרומות מרצון. המנגנון יפעל במסגרת שיטת ניהול דמוקרטית ושקופה.

2) בהתאם למטרות אמנה זו, ועידת הצדדים תקבע בישיבתה הראשונה את המדיניות, האסטרטגיה וסדרי העדיפויות של התוכניות, וכן אמות מידה וקווים מנחים מפורטים לזכאות לגישה למשאבים הפיננסיים ולניצולם, לרבות ניטור והערכה של הניצול האמור על בסיס קבוע. ועידת הצדדים תקבע את ההסדרים שיתנו תוקף לס"ק 1 שלעיל, לאחר התייעצויות עם המבנה המוסדי שבידיו הופקדה הפעלת המנגנון הפיננסי.

3) ועידת הצדדים תבחן את יעילות המנגנון שנקבע לפי אמנה זו, לרבות אמות המידה והקווים המנחים המאוזכרים בס"ק 2 לעיל, לא פחות משנתיים אחרי כניסתה לתוקף של האמנה ולאחר מכן על בסיס סדיר. בהתבסס על הבחינה האמורה, היא תנקוט בפעולה המתאימה לשיפור יעילות המנגנון אם הדבר דרוש.

4) הצדדים המתקשרים ישקלו את חיזוק המוסדות הפיננסיים הקיימים כדי לספק משאבים פיננסיים לשימור המגוון הביולוגי ולשימוש בר קיימא בו.

סעיף 22: יחסים עם אמנות בין-לאומיות אחרות

1) הוראות אמנה זו לא ישפיעו על הזכויות וההתחייבויות של כל צד מתקשר הנובעות מהסכם בין-לאומי קיים כלשהו, אלא אם מימוש הזכויות וההתחייבויות הללו יגרום נזק או איום חמורים על המגוון הביולוגי.

2) צדדים מתקשרים יישמו את האמנה הזו ביחס לסביבה הימית בהתאם לזכויות ולהתחייבויות של המדינות לפי המשפט הימי.

סעיף 23: ועידת הצדדים

1) ועידת הצדדים מוקמת בזאת. את הישיבה הראשונה של ועידת הצדדים יזמן המנהל האקזקוטיבי של תוכנית הסביבה של האו"ם לא יאוחר משנה אחת אחרי כניסתה לתוקף של אמנה זו. לאחר מכן תתקיימנה ישיבות מן המניין של ועידת הצדדים במרווחי זמן קבועים שייקבעו ע"י הוועידה בישיבתה הראשונה.

2) ישיבות שלא מן המניין של ועידת הצדדים תתקיימנה במועדים האחרים ככל שתראה הוועידה לנחוץ, או לפי בקשה בכתב של צד כלשהו, ובלבד שבתוך שישה חודשים מתאריך העברת הבקשה ע"י המזכירות אליהם, יתמכו בה לפחות שליש מהצדדים.

3) ועידת הצדדים תסכים ברוב קולות ותאמץ כללי נוהל לעצמה ולכל גוף עזר שהיא עשויה להקים, וכן כללים פיננסיים המסדירים את מימון המזכירות. בכל ישיבה מן המניין, היא תאמץ תקציב לתקופה הפיננסית עד לישיבה מן המניין הבאה.

4) ועידת הצדדים תערוך בחינה של יישום ההסכם, ולמטרה זו:

א) תקבע את האופן ואת מרווחי הזמן להעברת מידע שיש להגיש בהתאם לסעיף 26, ותשקול את המידע האמור וכן את הדוחות שמגישים גופי עזר כלשהם;

ב) (תבחן ייעוץ מדעי, טכני וטכנולוגי בנוגע למגוון הביולוגי הניתן בהתאם לסעיף 25;

ג) תשקול ותאמץ, כנדרש, פרוטוקולים בהתאם לסעיף 28;

ד) תשקול ותאמץ, כנדרש, בהתאם לסעיפים 29 ו-30, תיקונים לאמנה זו ולנספחיה;

ה) תשקול תיקונים לכל פרוטוקול, וכן לכל נספח לו, ואם יוחלט על כך, תמליץ על אימוצם בפני הצדדים לפרוטוקול הנוגע לדבר;

ו) תשקול ותאמץ, כנדרש, בהתאם לסעיף 30, נספחים נוספים לאמנה זו;

ז) תקים גופי עזר, בעיקר על מנת לספק ייעוץ טכני ומדעי, ככל שייראו נחוצים ליישום אמנה זו;

ח) תיצור קשר, באמצעות המזכירות, עם הגופים האקזקוטיביים של אמנות העוסקות בעניינים שאמנה זו מקיפה, במטרה לקבוע צורות מתאימות של שיתוף פעולה איתם; וכן

ט) תשקול ותקבל על עצמה כל פעולה נוספת אשר תידרש לשם השגת מטרות האמנה לאור הניסיון הנצבר במהלך הפעלתה.

5)האו"ם, הסוכנויות המומחיות שלו והסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית, וכן כל מדינה שאינה צד לאמנה זו, רשאים להיות מיוצגים כמשקיפים בוועידת הצדדים. תותר השתתפותם של כל גוף אחר או סוכנות אחרת, בין אם ממשלתיים או לא ממשלתיים, בעלי כישורים בתחומים הקשורים לשימור המגוון הביולוגי ולשימוש בר קיימא בו, אשר הודיעו למזכירות על רצונם להיות מיוצגים כמשקיפים בישיבת ועידת הצדדים, אלא אם לפחות שליש מן הצדדים הנוכחים מתנגד. התרת הכניסה וההשתתפות של משקיפים תהיה כפופה לכללי הנוהל שאימצה ועידת הצדדים.

סעיף 24: מזכירות

1) בזאת מוקמת מזכירות. תפקידיה יהיו:

א) לארגן את ישיבות ועידת הצדדים ולהעניק להן שירותים לפי הוראות סעיף 23;

ב)לבצע את המטלות שהטיל עליה פרוטוקול כלשהו;

ג) להכין דוחות על ביצוע תפקידיה לפי אמנה זו, ולהגישם לוועידת הצדדים;

ד) לתאם עם גופים בין-לאומיים אחרים הנוגעים לדבר, ובעיקר להתקשר בהסכמים מנהליים וחוזיים ככל שיידרש למילוי היעיל של תפקידיה; וכן

ה)לבצע כל תפקיד אחר כפי שייקבע ע"י ועידת הצדדים.

2 בישיבה מן המניין הראשונה, תמנה ועידת הצדדים את המזכירות מקרב הארגונים הבין-לאומיים המוסמכים הקיימים אשר הביעו את נכונותם לבצע את תפקידי המזכירות לפי אמנה זו.

סעיף 25: גוף עזר לייעוץ מדעי, טכני וטכנולוגי

1 מוקם בזה גוף עזר לייעוץ מדעי, טכני וטכנולוגי אשר יספק לוועידת הצדדים, ומקום שמתאים, לגופי העזר האחרים שלו ייעוץ בעתו ביחס ליישום אמנה זו. הגוף יהיה פתוח להשתתפות כל הצדדים ויהיה רב-תחומי. הוא יהיה מורכב מנציגי ממשל מוסמכים בתחום המומחיות הנוגע לדבר. הוא ידווח באופן סדיר לוועידת הצדדים על כל תחומי עבודתו.

2 בכפוף לסמכות ועידת הצדדים ולקווים המנחים שהיא קבעה, ולפי בקשתה, הגוף הזה:

א) יספק הערכות מדעיות וטכניות על מצב המגוון הביולוגי;

ב) יכין הערכות מדעיות וטכניות על השפעותיהם של סוגי האמצעים הננקטים בהתאם להוראות אמנה זו;

ג) יזהה טכנולוגיות וידע חדשניים, יעילים וחדישים ביחס לשימור המגוון הביולוגי ולשימוש בר קיימא בו וייתן ייעוץ ביחס לדרכים ולאמצעים לקדם פיתוח ו/או העברה של טכנולוגיות כאמור;

ד) יספק ייעוץ לתוכניות מדעיות ושיתוף פעולה בין-לאומי במחקר ופיתוח הקשורים לשימור המגוון הביולוגי ולשימוש בר קיימא בו; וכן

ה) ישיב על שאלות מדעיות, טכניות, טכנולוגיות ומתודולוגיות שוועידת הצדדים וגופי העזר שלה עשויים להציג בפני הגוף.

3) ועידת הצדדים יכולה לפרט ביתר הרחבה את התפקידים, תנאי ההתייחסות, הארגון והפעולה של הגוף.

סעיף 26: דוחות

כל צד מתקשר, בפרקי זמן שייקבעו ע"י ועידת הצדדים, יגיש לוועידת הצדדים דוחות על האמצעים שנקט למען יישום הוראות אמנה זו ועל יעילותם בעמידה ביעדי אמנה זו.

סעיף 27: יישוב מחלוקות

1) במקרה של מחלוקת בן הצדדים המתקשרים ביחס לפרשנות או להחלה של אמנה זו, יבקשו הצדדים הנוגעים לדבר פתרון במשא ומתן.

2) אם אין הצדדים הנוגעים לדבר יכולים להגיע להסכם במשא ומתן, הם רשאים לבקש במשותף את שירותיו הטובים של צד שלישי, או לבקש את תיווכו.

3) בעת אשרור, קבלה, אישור או הצטרפות לאמנה זו, או בכל עת לאחר מכן, מדינה או ארגון אזורי לאינטגרציה כלכלית רשאים להגיש הצהרה בכתב לנפקד כי בנוגע למחלוקת שלא יושבה בהתאם לס"ק 1 או ס"ק 2 לעיל, היא מקבלת כחובה אחת משתי הדרכים הבאות ליישוב מחלוקות או את שתיהן:

(א) בוררות בהתאם לנוהל שנקבע בחלק 1 של נספח 2;

(ב) הבאת הסכסוך בפני בית הדין הבין-לאומי לצדק.

4) אם לא קיבלו הצדדים למחלוקת, בהתאם לס"ק 3 לעיל, הליך דומה או אחר כלשהו, תובא המחלוקת לפיוס בהתאם לחלק 2 של נספח 2 אלא אם יסכימו הצדדים אחרת.

5) הוראות סעיף זה יחולו ביחס לכל פרוטוקול אלא אם יש הוראות אחרות בפרוטוקול הנוגע לדבר.

סעיף 28: אימוץ פרוטוקולים

1) הצדדים המתקשרים ישתפו פעולה בניסוח ובאימוץ פרוטוקולים לאמנה זו.

2) פרוטוקולים יאומצו בישיבה של ועידת הצדדים.

3) נוסח כל פרוטוקול מוצע יועבר לצדדים המתקשרים ע"י המזכירות לפחות 6 חודשים לפני ישיבה כאמור.

סעיף 29: תיקון האמנה או הפרוטוקולים

1) כל צד מתקשר רשאי להציע תיקון לאמנה זו. כל צד לפרוטוקול רשאי להציע תיקונים לאותו פרוטוקול.

2) תיקונים לאמנה זו יאומצו בישיבת ועדת הצדדים. תיקונים לפרוטוקול יאומצו בישיבה של הצדדים לפרוטוקול שבו מדובר. הנוסח של כל תיקון מוצע לאמנה זו או לפרוטוקול כלשהו, אלא אם יש הוראות אחרות בפרוטוקול האמור, יועבר אל הצדדים למסמך שבו מדובר ע"י המזכירות לפחות שישה חודשים לפני הישיבה שבה הוא מוצע לאימוץ. כן תעביר המזכירות תיקונים מוצעים אל החתומים לאמנה זו לידיעתם.

3) הצדדים יעשו כל מאמץ להגיע להסכם על כל תיקון מוצע לאמנה זו או לפרוטוקול כלשהו בתמימות דעים. אם כל המאמצים להגיע לתמימות דעים מוצו, ולא הושג הסכם, המפלט האחרון יהיה אימוץ התיקון ברוב של שני שלישים מהצדדים למסמך שבו מדובר הנוכחים ומצביעים בישיבה, ויוגש ע"י הנפקד לכל הצדדים לשם אשרור, קבלה או אישור.

4) הודעות על אשרור, קבלה או אישור יימסרו לנפקד בכתב. תיקונים שאומצו בהתאם לס"ק 3 לעיל ייכנסו לתוקף בין הצדדים שקיבלו אותם ביום התשעים שאחרי הפקדת מסמכי אשרור, קבלה או אישור ע"י שני שלישים לפחות מן הצדדים המתקשרים באמנה זו או של הצדדים לפרוטוקול שבו מדובר, אלא אם קיימות הוראות אחרות בפרוטוקול האמור. לאחר מכן ייכנסו התיקונים לתוקף לגבי כל צד אחר ביום התשעים אחרי שהצד הפקיד את מסמך האשרור, הקבלה או האישור שלו לתיקונים.

5) למטרות סעיף זה, "צדדים נוכחים ומצביעים" פירושו צדדים נוכחים ומצביעים בעד או נגד.

סעיף 30: אימוץ נספחים ותיקונם

1) הנספחים לאמנה זו או לכל פרוטוקול יהוו חלק בלתי נפרד מהאמנה או מהפרוטוקול האמור, לפי המקרה, ואם לא נקבע מפורשות אחרת, אזכור אמנה זו או הפרוטוקולים שלה מהווה בו בזמן אזכור לכל הנספחים להם. הנספחים האמורים יהיו מוגבלים לעניינים נוהליים, מדעיים, טכניים ומנהליים.

2) אם לא ייקבעו הוראות אחרות בפרוטוקול כלשהו ביחס לנספחים, יחולו הנהלים הבאים על ההצעה, האימוץ, והכניסה לתוקף של נספחים נוספים לאמנה זו או נספחים לפרוטוקול כלשהו:

א) נספחים לאמנה זו או לפרוטוקול כלשהו יוצעו ויאומצו בהתאם לנהלים הקבועים בסעיף 29;

ב) צד שאינו מסוגל לאשר נספח נוסף לאמנה זו או נספח לפרוטוקול כלשהו שהוא צד לו יודיע על כך לנפקד, בכתב, בתוך שנה אחת מתאריך ההודעה על האימוץ ע"י הנפקד. הנפקד יודיע בלא שהות לכל הצדדים על קבלתה של כל הודעה כזו. צד רשאי בכל עת לחזור בו מהצהרה קודמת בדבר התנגדות ולאחר מכן ייכנסו הנספחים לתוקף לגבי אותו צד בכפוף לתת-ס"ק (ג) להלן;

ג) עם תום שנה אחת מתאריך ההודעה על האימוץ ע"י הנפקד, ייכנס הנספח לתוקף לגבי כל הצדדים לאמנה זו או לכל פרוטוקול הנוגע לדבר אשר לא הגישו הודעה בהתאם להוראות ס"ק (ב) שלעיל.

3) ההצעה, האימוץ והכניסה לתוקף של תיקונים לנספחים לאמנה זו או לפרוטוקול כלשהו יהיו כפופים לאותו נוהל כמו ההצעה, האימוץ והכניסה לתוקף של נספחים לאמנה או נספחים לפרוטוקול כלשהו.

4) אם נספח נוסף או תיקון לנספח קשור לתיקון לאמנה זו או לפרוטוקול כלשהו, הנספח הנוסף או התיקון לא ייכנסו לתוקף עד שהתיקון לאמנה או לפרוטוקול הנוגע לדבר ייכנס לתוקף.

סעיף 31: זכות הצבעה

1) לכל צד מתקשר לאמנה זו או לפרוטוקול כלשהו יהיה קול אחד, חוץ מאשר לפי הוראות ס"ק 2 להלן.

2) ארגונים אזוריים לאינטגרציה כלכלית, בעניינים שבמסגרת סמכותם, יממשו את זכותם להצביע במספר קולות השווה למספר המדינות החברות בהם שהן צדדים מתקשרים לאמנה זו או לפרוטוקול הנוגע לדבר. הארגונים האמורים לא יממשו את זכותם להצביע אם המדינות החברות בהם מממשות את זכותן, ולהיפך.

סעיף 32: יחסים בין אמנה זו לבין הפרוטוקולים שלה

1) מדינה או ארגון אזורי לאינטגרציה כלכלית לא יוכלו להיות צד לפרוטוקול אלא אם הינם, או אם הם הופכים להיות בו בזמן, צד מתקשר לאמנה זו.

2) החלטות לפי פרוטוקול כלשהו יתקבלו רק ע"י צדדים לפרוטוקול הנוגע לדבר. צד מתקשר שלא אשרר, קיבל או אישר פרוטוקול יכול להשתתף כמשקיף בישיבה של צדדים לאותו פרוטוקול.

סעיף 33: חתימה

אמנה זו תהיה פתוחה לחתימה בריו דה ז'נירו ע"י כל המדינות וכל ארגון אזורי לאינטגרציה כלכלית מ5- ביוני 1992 ועד 14 ביוני 1992, ובמטה האומות המאוחדות בניו יורק מ15- ביוני 1992 ועד 4 ביוני 1993.

סעיף 34: אשרור, קבלה או אישור

1) אמנה זו וכל פרוטוקול יהיו כפופים לאשרור, קבלה או אישור ע"י מדינות וע"י ארגונים בין-לאומיים לאינטגרציה כלכלית. מסמכי האשרור, הקבלה או האישור יופקדו אצל הנפקד.

2) כל ארגון המוזכר בס"ק 1 לעיל אשר הפך לצד מתקשר לאמנה זו או לפרוטוקול כלשהו והמדינות החברות בו אינן צדדים מתקשרים לאמנה או לפרוטוקול, יהיה כפוף לכל ההתחייבויות לפי האמנה או הפרוטוקול, הכול לפי המקרה. במקרה של הארגונים האמורים, שאחת או יותר מהמדינות החברות בהם הן צדדים מתקשרים לאמנה זו או לפרוטוקול הנוגע לדבר, יחליטו הארגון והמדינות החברות בו על אחריותו של כל אחד מהם לביצוע התחייבויותיהם לפי האמנה או הפרוטוקול, הכול לפי המקרה. במקרים האלה, לא יהיו הארגון והמדינות החברות בו זכאים לממש זכויות לפי האמנה או הפרוטוקול הנוגע לדבר בו בזמן.

3) במסמכי האשרור, הקבלה או האישור, הארגונים המאוזכרים בס"ק 1 לעיל יצהירו על היקף סמכותם ביחס לעניינים שהאמנה או הפרוטוקול הנוגע לדבר עוסקים בהם. כן יודיעו הארגונים האמורים לנפקד על כל שינוי בעל חשיבות בהיקף סמכותם.

סעיף 35: הצטרפות

1) אמנה זו וכל פרוטוקול יהיו פתוחים להצטרפות של מדינות ושל ארגונים אזוריים לאינטגרציה כלכלית מהתאריך שבו יהיו האמנה או הפרוטוקול הנוגעים לדבר סגורים לחתימה. מסמכי ההצטרפות יופקדו אצל הנפקד.

2) במסמכי ההצטרפות שלהם, יצהירו הארגונים המאוזכרים בס"ק 1 לעיל על היקף סמכותם ביחס לעניינים שהאמנה או הפרוטוקול הנוגע לדבר עוסקים בהם. כן יודיעו הארגונים האמורים לנפקד על כל שינוי בעל חשיבות בהיקף סמכותם.

3) הוראות סעיף 34, ס"ק 2, יחולו על ארגונים אזוריים לאינטגרציה כלכלית המצטרפים לאמנה זו או לפרוטוקול כלשהו.

סעיף 36: כניסה לתוקף

1) אמנה זו תיכנס לתוקף ביום התשעים אחרי תאריך הפקדת מסמך האשרור, הקבלה, האישור או ההצטרפות השלושים.

2) פרוטוקול ייכנס לתוקף ביום התשעים אחרי התאריך שבו הופקדו מסמכי אשרור, קבלה, אישור או הצטרפות במספר המפורט באותו פרוטוקול.

3) לגבי כל צד מתקשר המאשרר, מקבל או מאשר אמנה זו, או מצטרף אליה אחרי הפקדת מסמך האשרור, הקבלה, האישור או ההצטרפות השלושים, תיכנס האמנה לתוקף ביום התשעים אחרי התאריך שבו אותו צד מתקשר מפקיד את מסמך האשרור, הקבלה, האישור או ההצטרפות שלו.

4) כל פרוטוקול, אלא אם יש הוראות אחרות בפרוטוקול האמור, ייכנס לתוקף לגבי כל צד מתקשר המאשרר, מקבל או מאשר אותו, או המצטרף אליו אחרי כניסתו לתוקף בהתאם לס"ק 2 לעיל, ביום התשעים אחרי התאריך שבו אותו צד מתקשר מפקיד את מסמך האשרור, הקבלה, האישור או ההצטרפות שלו, או בתאריך שבו אמנה זו נכנסת לתוקף לגבי אותו צד מתקשר, הכול לפי התאריך המאוחר יותר.

5) למטרות ס"ק 1 ו2- לעיל, כל מסמך המופקד ע"י ארגון אזורי לאינטגרציה כלכלית לא ייחשב כנוסף על אלה שהופקדו ע"י מדינות החברות באותו ארגון.

סעיף 37: הסתייגויות

לא יותרו הסתייגויות מאמנה זו.

סעיף 38: הסתלקויות

1) בכל עת אחרי שנתיים מתאריך כניסת האמנה לתוקף לגבי צד מתקשר, אותו צד מתקשר רשאי להסתלק מן האמנה בהודעה בכתב לנפקד.

2) הסתלקות כאמור תתבצע עם תום שנה אחת מתאריך קבלתה אצל הנפקד, או בתאריך מאוחר יותר ככל שיפורט בהודעת ההסתלקות.

3) כל צד מתקשר המסתלק מאמנה זו ייחשב כאילו הסתלק גם מכל פרוטוקול שהוא צד לו.

סעיף 39: הסדרי ביניים פיננסיים

בתנאי שנבנה במלואו מחדש בהתאם לדרישות סעיף 21, הגוף העולמי לסביבה של תוכנית הפיתוח של האומות המאוחדות, תוכנית הסביבה של האומות המאוחדות והבנק הבין-לאומי לשיקום ולפיתוח יהיו המבנה המוסדי המאוזכר בסעיף 21 על בסיס זמני, לתקופה שבין כניסתה לתוקף של האמנה והישיבה הראשונה של ועידת הצדדים או עד שוועידת הצדדים תחליט איזה מבנה מוסדי ייקבע בהתאם לסעיף 21.

סעיף 40: הסדרי ביניים לשירותי מזכירות

שירותי המזכירות שיעניק המנהל האקזקוטיבי של תוכנית הסביבה של האומות המאוחדות יהיו המזכירות המאוזכרת בסעיף 24 (2), על בסיס זמני לתקופה שבין כניסתה לתוקף של האמנה והישיבה הראשונה של ועידת הצדדים.

סעיף 41: נפקד

המזכיר הכללי של האומות המאוחדות ייטול על עצמו את תפקידי הנפקד של אמנה זו ושל כל הפרוטוקולים.

סעיף 42: נוסחים נאמנים למקור

המקור של אמנה זו, שנוסחיו הערבי, הסיני, האנגלי, הצרפתי, הרוסי והספרדי נאמנים למקור במידה שווה, יופקד אצל המזכיר הכללי של האומות המאוחדות.

לראיה אנו החתומים מטה, שהוסמכו לכך כיאות, חתמנו על אמנה זו.

נעשה בריו דה ז'נירו, ביום החמישי בחודש יוני, אלף תשע מאות תשעים ושתיים.

ספח 1: זיהוי וניטור

1) מערכות אקולוגיות וסביבות טבעיות: המכילות מגוון גבוה, מספרים גדולים של מינים אנדמיים או שנשקפת להם סכנת הכחדה, או אזורי טבע בראשיתי; הנדרשים ע"י מינים נודדים; בעלות חשיבות חברתית, כלכלית, תרבותית או מדעית; או שהן ייצוגיות, ייחודיות או קשורות לתהליכי מפתח אבולוציוניים או אחרים.

2) מינים ואוכלוסיות אשר: נשקפת להם סכנה; הן קרובות-בר של מינים מבויתים או מתורבתים; יש להם ערך רפואי, חקלאי או כלכלי אחר; או חשיבות חברתית, מדעית או תרבותית; או חשיבות בחקר שימור המגוון הביולוגי והשימוש בר קיימא בו, כגון מינים המשמשים כסמנים; וכן

3) גנומים וגנים מתוארים בעלי חשיבות חברתית, מדעית או כלכלית.

נספח 2

חלק 1: בוררות

סעיף 1

צד המתלונן יודיע למזכירות שהצדדים מפנים סכסוך לבוררות בהתאם לסעיף 27. ההודעה תפרט את הנושאים לבוררות ותכלול, בעיקר, את סעיפי האמנה או הפרוטוקול שפרשנותם או יישומם שנויים במחלוקת. אם אין הצדדים מסכימים על הנושא לסכסוך לפני מינוי נשיא לבית הדין, יקבע בית הדין לבוררות את הנושא. המזכירות תעביר את המידע שהתקבל כך לכל הצדדים המתקשרים לאמנה זו או לפרוטוקול הנוגע לדבר.

סעיף 2

1) בסכסוכים בין שני צדדים, יורכב בית הדין לבוררות משלושה חברים. כל אחד מהצדדים לסכסוך ימנה בורר אחד ושני הבוררים שמונו בדרך יבחרו בהסכמה משותפת את הבורר השלישי שיהיה נשיא בית הדין. האחרון לא יהיה אזרח של אחד הצדדים לסכסוך, ומקום המגורים הרגיל שלו לא יהיה בשטח ארצו של אחד הצדדים הללו, ולא יהיה שכיר של אחד מהם, ולא יהיה לו קשר למקרה בתוקף תפקיד אחר.

2) בסכסוכים בין יותר משני צדדים, צדדים שיש להן עניין משותף ימנו במשותף בורר אחד בהסכמה.

3) כל תפקיד פנוי יאויש באופן המתואר במינוי הראשוני.

סעיף 3

1) אם לא מונה נשיא בית הדין לבוררות בתוך חודשיים ממינוי הבורר השני, המזכיר הכללי של האומות המאוחדות, לבקשת אחד הצדדים, ימנה את הנשיא בתוך תקופה נוספת של חודשיים.

2) אם לא מינה אחד הצדדים לסכסוך בורר בתוך חודשיים מקבלת הבקשה, הצד השני רשאי להודיע למזכיר הכללי, אשר יבצע את המינוי בתוך תקופה נוספת של חודשיים.

סעיף 4

בית הדין לבוררות ימסור את החלטותיו בהתאם להוראות אמנה זו, כל פרוטוקול הנוגע לעניין, והמשפט הבין-לאומי.

סעיף 5

אם לא יוסכם אחרת בין הצדדים לסכסוך, בין הדין לבוררות יקבע לעצמו את סדרי הדין.

סעיף 6

לבקשת אחד הצדדים, בית הדין לבוררות רשאי להמליץ על אמצעי הגנה חיוניים לתקופת הביניים.

סעיף 7

הצדדים לסכסוך יקלו על עבודת בית הדין לבוררות, ובעיקר, בכל האמצעים העומדים לרשותם:

א) ימציאו לו את כל המסמכים המידע והמתקנים הנוגעים לדבר, וכן

ב) יאפשרו לו, כאשר הדבר נחוץ, לזמן עדים או מומחים ולקבל את עדויותיהם.

סעיף 8

הצדדים והבוררים מחויבים להגן על חסיונו של כל מידע חסוי שקיבלו במשך דיוני בית הדין לבוררות.

סעיף 9

אם לא יקבע בית הדין לבוררות אחרת בגלל הנסיבות המיוחדות של המקרה, שני הצדדים לסכסוך יישאו בהוצאות בית הדין בחלקים שווים. בית הדין יקיים רישום של כל הוצאותיו, וימציא לצדדים פירוט סופי שלהן.

סעיף 10

כל צד מתקשר שיש לו עניין בעל אופי משפטי בנושא הסכסוך ועשוי להיות מושפע

מההחלטה במקרה זה, רשאי להתערב בהליכים בהסכמת בית הדין.

סעיף 11

בית הדין רשאי לדון ולפסוק בתביעות נגד הנובעות ישירות מנושא הסכסוך.

סעיף 12

החלטות הן בענייני נוהל והן בענייני מהות של בית הדין לבוררות תתקבלנה בהצבעה של רוב החברים בו.

סעיף 13

אם אחד הצדדים לסכסוך אינו מופיע בפני בית הדין לבוררות או אינו מגן על טיעונו, הצד האחר רשאי לבקש מבית הדין שימשיך בהליכים ויקבע את פסיקתו. היעדר צד או אי הגנה שחל צד על טיעונו לא יהוו מעצור בפני ההליכים. לפני מסירת ההחלטה הסופית, על בית הדין לבוררות להיות משוכנע שהתביעה מעוגנת היטב בעובדות ובחוק.

סעיף 14

בית הדין ימסור את ההחלטה הסופית בתוך 5 חודשים מהתאריך שבו הושלם הרכבו, אלא אם הוא מוצא לנחוץ להאריך את מגבלת הזמן לתקופה שלא תעלה על חמישה חודשים נוספים.

סעיף 15

ההחלטה הסופית של בית הדין לבוררות תהיה מוגבלת לנושא הסכסוך ותקבע את הנימוקים שעליה היא מבוססת. היא תכלול את שם המשתתפים ואת תאריך ההחלטה הסופית. כל אחד מחברי בית הדין רשאי לצרף דעה נפרדת או מתנגדת להחלטה הסופית.

סעיף 16

הפסיקה תהיה מחייבת לגבי הצדדים לסכסוך. היא תהיה בלא ערעור אלא אם הצדדים לסכסוך הסכימו מראש על נוהל לערעורים.

סעיף 17

כל אחד מהצדדים רשאי להביא כל מחלוקת המתעוררת בין הצדדים לסכסוך ביחס לפרשנות החלטה הסופית או לאופן יישומה בפני בית הדין לבוררות שנתן אותה.

חלק 2: פיוס

סעיף 1

תוקם ועדת פיוס לפי בקשת אחד הצדדים לסכסוך. אם הצדדים לא יסכימו אחרת, הוועדה תורכב מחמישה חברים, שניים שימנה כל צד הנוגע לדבר ונשיא שייבחר במשותף ע"י החברים.

סעיף 2

בסכסוכים בין יותר משני צדדים, צדדים בעלי אותו עניין ימנו את חבריהם לוועדה במשותף בהסכמה. מקום שלשני צדדים או יותר יש עניינים נפרדים או שקיימים חילוקי דעות בשאלה אם יש להם אותו עניין אם לאו, הם ימנו את חבריהם בנפרד.

סעיף 3

לא נעשו מינויים ע"י הצדדים בתוך חודשיים מתאריך הבקשה להקים ועדת פיוס, המזכיר הכללי של האומות המאוחדות, אם יתבקש לעשות כן ע"י הצד שהגיש את הבקשה, יבצע את המינויים בתוך תקופה נוספת של חודשיים.

סעיף 4

אם נשיא ועדת הפיוס לא נבחר בתוך חודשיים מתאריך מינויו של אחרון חברי הוועדה, המזכיר הכללי של האומות המאוחדות, אם יתבקש לעשות כן ע"י הצד שהגיש את הבקשה, ימנה נשיא בתוך תקופה נוספת של חודשיים.

סעיף 5

ועדת הפיוס תקבל את החלטותיה ברוב קולות של חבריה. אם לא הוסכם אחרת בין הצדדים, היא תקבע לעצמה את סדרי הדין. היא תגיש הצעה לפתרון הסכסוך, אשר הצדדים ישקלו בתום לב.

סעיף 6

חילוקי דעות בשאלה אם יש לוועדת הפיוס סמכות יוכרעו ע"י הוועדה